שאלה:
ברכת ה' עליכם!
שאלתי מספר רבנים את שאלתי וכל אחד אמר לי משהו אחר,אשמח אם הרב יעשה לי סדר בנידון. (ידוע לי מחלוקת מרן רמ"א בעניין, שאלתי מתייחסת לדעת מרן השו"ע)
1.הכנתי בצק של לחם גמור(קמח ומים) ומרחתי עליו (לפני האפייה) ממרח/ריבה וכו' ואח"כ אפיתי(כלומר יצא רולדה, אשר מורגש בה מתיקות בוודאות) מה מברכים עליו המוציא או מזונות?
2.האם מצרפים את המילוי, לחישוב המשקל לעניין ברכה אחרונה? והאם יש חילוק אם המילוי הוכנס לפני האפיה או אחר האפיה(כגון קצפת)?
חיזקו ואימצו!
תשובה:
שלום וברכה
כיון שהבצק הוא של לחם ולא מעורב בו דבר מתוק אין ספק שהברכה אמורה להיות המוציא. השאלה מתחילה מדין אחר, מלבד הדין של מתוק, יש עוד אופן להחשב פת הבאה בכיסנין, והיא משום דין ממולא, והיינו שבצק אפילו של קמח ומים הממולא במיני מתיקה, גם הוא נחשב פת הבאה בכיסנין, וממולא זה לא רק מגולגל אלא גם אם זה מרוח מלמעלה. לכן, אם זה נעשה כעין עוגה שמטרתה לקינוח הברכה מזונות – מדין ממולא [בפיצה הדין שונה כיון שזה לא מיני מתיקה וזה אולי נעשה לשובע].
מילוי שאינו חלק מהעוגה עצמה, כמו קצפת מעל העוגה או שכבת גבינה אינו מצטרף, מה שמעורב לגמרי בעוגה, כמו סוכר ובימים, כתב המשנה ברורה בסי' רח סעי' ט ס"ק מח ללמוד זכות על מנהג העולם שזה כן מצטרף.
יש תפיסה כזו כאילו זה תלוי אם זה נכנס לפני האפייה או לאחריה, האמת שזה לא מדוייק, הקבוע הוא האם זה מאכל אחד או לא, ולכן, בוופל למשל הברכה היא אחת ולא צריך שתי ברכות למרות שזה נוסף אחר כך, לעומת גלידה בגביע שאלו שני מאכלים שונים [אפשר לדון מדין עיקר וטפל וזה נושא רחב, אבל באופן עקרוני זו לא ברכה אחת]. הנושא הזה אינו רלוונטי לצירוף לברכ אחרונה, כי בכל מקרה כאמור שכבות שונות לא מצטרפות לשיעור ברכה אחרונה אלא לבורא נפשות, אבל זה רלוונטי כאמור לגבי כמה ברכות ראשונות יש לומר ובהגדרה שכתבתי.
שלום עליכם! מה המקור שגם מריחה על גבי הבצק יחשב כממלוא? שהרי אם יאפה בצק(של לחם) ואח"כ אמרח עליו דבש, והביא את זה לקינוח,האם ברכתו תהא מזונות?
בודאי שמריחה רגילה זה כלום כיון שאלו שני דברים שונים, כפי הכלל שהסברתי, זה לחם מרוח, משא"כ כאן שזו בעצם עוגה אלא שהמתיקות אינה בתוך הבצק אלא בחלק השכבה שעל העוגה. החילוק הזה הביא אנשים להגדרה שתלוי אם נאפו יחד, אבל האמת שההגדרה המדויקת היא האם זה מאכל אחד או לחם מרוח.
השאר תגובה