שאלה:
יש לי מספר שאלות, אשמח לקבל תשובות וגם מקורות כדי שאוכל לעיין.
א. כשאני מסיים תפילת עמידה ויש אחרי אדם בתוך ד' אמות שלא סיים תפילתו אסור לי לפסוע. ואם יש ספסל או כסא וכיוצ"ב שמפריד בנינו האם מותר לי לפסוע לאחרי?
ב. אני ספרדי ולפעמים אני מתפלל במנין בנוסח אשכנז שאומרים בשחרית את עלינו לשבח מיד אחרי 'ובא לציון' האם יש לי חובה לעמוד ולהגיד איתם יחד את עלינו לשבח או שאוכל להמשיך את התפילה ולומר את עלינו לשבת במקום שאני רגיל לומר תמיד?
ג. לגבי ברכה על מים. מדוע לא תיקנו ברכה מיוחדת כשם שתיקנו על לחם ויין. הרי המים זה המרכיב המשמעותי ביותר בחיי האדם והבריאה ולולא הוא, היכן היינו?
ד. האם מברכים שהחיינו על שני פירות דומים, כגון ענבים שחורים וירוקים, שזי, ירוק ושזי, אדום?
ה. אדם דתי שעושה על האש עם חברה חילונים והקפיד להביא הכל בצורה טובה, ופתאום אחד מהחבר הביא מזלג שלו שהוא לא יודע מה עבר עליו והשתמש בו לעשות חלק מהמנגל, מה דין האוכל?
תודה רבה וסליחה על העמסת השאלות
אשמח גם למקורות כדי לעיין בהם
תודה
מנחם
תשובה:
שלום וברכה
- סטנדר אינו מהווה מחיצה כדי שיוכלו לעבור כנגד המתפלל. (ראה משנה ברורה סי’ קב סק”ב שכתב שרק מחיצה קבועה שהיא י’ טפחים ברוחב ארבע נחשבת מחיצה. הספסלים עם המחזיקי סידורים שמצויים בבתי הכנסת נחשבים מחיצה, אולם יש להוסיף שכיון שהמחיצה אינה עוברת את פני המתפלל לא די בה. שכן יש שני טעמים לאיסור לעבור לפני המתפלל: מחמת ששכינה כנגדו, ולזה די במחיצה עשרה טפחים, וכדי שלא להפריע את כוונתו, ולזה יש צורך במחיצה העוברת את פניו, ראה משנה ברורה שם.
- כיון שאכן יש חשיבות לומר תפילה זו עם הציבור, וההלכה היא שכאשר אתה נכנס לבית הכנסת ושומע את הציבור אומרים תפילה זו יש לאומרה עמהם, גם כאן, יש לשנות ממנהג אבותיך ולומר לפי הסדר שבו נוהגים חברי בית הכנסת, כדי שלא יווצר מצב שהם יאמרו תפילה זו ואתה תעסוק באותה שעה בתפילה אחרת.
-
חשיבות הברכה הוא מחמת שהמאכל זן את הגוף, מים אינם זנים את הגוף כלל, ולכן הברכה היא הכי כללית.
-
אם הטעם שונה והצבע שונה, למרות שהם מין אחד מברכים שהחיינו, ראה משנה ברורה סי' רכה ס"ק יד.
-
בדיעבד יש לסמוך שהוא אינו בן יומו, כלומר לא השתמשו בו חם ב24 שעות האחרונות והמאכל מותר.
שבת שלום ומבורך.