לתרומות לחץ כאן

כוונה במצוות

שאלה:

שלום רב , לגבי דין כוונה במצוות ,שחובה לכוון לצאת ידי חובת המצווה, אם אני מברך ברכת המזון או לומד תורה וכדומה , ואני לא מכוון בלב לצאת ידי חובה אבל כמובן שאני עושה את זה כדי לצאת ידי חובה ולא בגלל סיבה אחרת
האם אני נוהג נכון לכתחילה?(חוץ מבקריאת שמע שכדי לקיים את המצווה צריך לכוון גם לפירוש המילים בפסוק הראשון)

תשובה:

ראה במשנה ברורה סי' ס' ס"ק י' שהביא בשם החיי אדם:

"ודע עוד דכתב החיי אדם בכלל ס"ח דמה דמצרכינן ליה לחזור ולעשות המצוה היינו במקום שיש לתלות שעשייה הראשונה לא היתה לשם מצוה כגון בתקיעה שהיתה להתלמד או בק"ש שהיתה דרך לימודו וכדומה אבל אם קורא ק"ש כדרך שאנו קורין בסדר תפילה וכן שאכל מצה או תקע ונטל לולב אף על פי שלא כיון לצאת יצא שהרי משום זה עושה כדי לצאת אף על פי שאינו מכוין עכ"ל…וכל זה לענין בדיעבד אבל לכתחילה ודאי צריך ליזהר לכוין קודם כל מצוה לצאת ידי חובת המצוה וכן העתיקו כל האחרונים בספריהם".

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל