לתרומות לחץ כאן

חכמת חיים בהתנהלות בית כנסת

שאלה:

בס"ד
שלום כבוד הרב.
ברצוני לשאול 3 שאלו בנוגע להתנהלות בבית כנסת.

1)
יש בית כנסת קרוב לבית שלמעט מתפלל אחד ותיק כל הדור שהיה כבר איננו. אותו מתפלל מחזיק בשיניים את המניין (תפילה יש רק בשבתות). מצד אחד חשוב מאוד לשמר מניין בבית כנסת אך מצד שני רובו ככולו של המניין הם אנשים שמביאים מהרחוב בדרך לבית כנסת שלהם ולוקח זמן רב לפעמים עד שמתגבש מניין (תפילת שחרית 8:30 אך לרוב מתחילים רק בסביבות 9:45). האם יש עניין בקיום מניין שכזה או שמה יש ל"להחליף בעלים" ולקוות שגבאי או קהילה צעירה ותוססת יותר תוכל לקחת על עצה את המשימה הזו? (חשוב לי לציין שיש לפעמים בעיית יחסי אנוש עם אותו מבוגר).
2)
הילד שלי בן כמעט 3 שנים. ב"ה הוא מבין שאבא הולך לתפילה (הוא רוצה כיפה וציצית) והוא מתנהג טוב בבית הכנסת. רציתי לשאול האם כדאי לחכות עם הגעתו באופן תדיר לבית הכנסת על מנת ליצור אצלו את התחושה שהדבר לא זול ומובן מאילו או שמה אדרבא שלפחות יספוג מן האווירה הקדושה?
3)
האם כדאי לי להתפלל במניין ללא דיבורים שקט ומסודר אך בנוסח לא שלי (ובכך נפגם מן הכוונה וסיפוק) או במניין רועש עם ילדים וכו אך בנוסח שלי (שנעים לי ומספק אותי)?

תודה רבה!

תשובה:

שלום וברכה

  1. בכמה מקומות ראיתי שעם קצת רצון טוב וחכמה, מצליחים לשלב בין שני הדברים, תביאו קהילה חדשה ושהם ימנו את אותו קשיש כאחד מהגבאים או כנשיא של כבוד… כל אופציה שתספק אותו ובמקביל בית הכנסת יהיה כולו לטובת אותה קהילה וכולם יהיו שמחים, פגשתי מקרים שזה נעשה בצורה נפלאה!
  2. אפשר לקחת אותו לזמן קצר מאוד, רבע שעה, כגון קבלת שבת וכיוצא בזה, או חלק מקריאת התורה, אבל לא כדאי יותר, שלא ימאס בכך או לחלופין יתרגל להקל ראש בבית הכנסת חלילה.
  3. אם אתה מתפלל טוב ובכוונה במקום שעושה לך טוב למרות הרעש, מה יותר טוב מזה?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *