שאלה:
שלום הרב!
רציתי לשאול כמה שאלות בענייני מוקצה:
א- מה דין בקבוקים המיועדים למחזור והתרוקנו בשבת האם כשאני מניח אותם בארגז הבקבוקים דינם ככלים המיועדים לסחורה וממילא דינם יהיה כמוקצה מחמת חסרון כיס?
ב- בישיבה שלנו ישנם ספרי קודש המיועדים למכירה מוכר הספרים מקפיד שלא יקראו בספרים אם לא מתכוונים לקנות.. מלבד איסורים אחרים שיכולים להיות פה מה דין הספרים מצד טלטול בשבת ?
ג- ילד קטן לאחר שאכל מהפרי בשבת רצה לשחק עם גרעין הפרי בשבת האם הגרעין הזה הוא מוקצה? ואם כן איזה סוג מוקצה זה?
ד- האם כשנפלה לאדם שערה מהראש על הבגד בשבת יכול לטלטלה? והאם יש הבדל אם היא נתלשה מהשער בשבת או בערב שבת?
תודה רבה וישר כח!!
תשובה:
שלום וברכה
- הרעיון של כלים המיועדים לסחורה הוא שאדם מקפיד שלא להשתמש כדי שלא יפגמו, כאן זה בדיוק הפוך, אם היה לו שימוש בהם ודאי היה מעדיף על פני המיחזור. אמנם מסיבה אחרת יש לדון שזה מוקצה, ככל כלי חד פעמי, שכרגע הוא נחשב אשפה, ראה ארחות שבת ח"ב עמ' עז.
- באופן עקרוני זה דומה לכלים העומדים לסחורה, אולם ראה בס' הנ"ל עמ' נא, שהתלבטו בזה על פי דקדוק לשון החיי אדם כלל סו סעי' ב, אך כאמור הפשטות לאסור.
- לגבי חשש מוקצה, לספרדים נראה שודאי אסור, כיון שהקצאה של דבר למשחק, לדעת השו”ע אינה חשובה מספיק כדי להפקיע ממנו דין מוקצה, ראה סי’ שח סעי’ מה, ואילו למנהג בני אשכנז אם הם מיוחדים למשחק קבוע – מותר כמבואר שם ברמ”א. גלעיני משמש שנאכל בשבת ולא יוחדו למשחק לפני שבת – דינם כ”נולד” וכ”מוקצה מחמת גופו” ואסורים במשחק באותה שבת. המוקצה הוא מחמת גופו.
- היא ודאי מוקצה, אבל מותר להסיר אותה ככל גרף של רעי.
יום נעים
