לתרומות לחץ כאן

אדם שלא שמע קריאת פרשת זכור בזמנה

שאלה:

שלום רב , מה אני עושה במקרה שלא שמעתי השנה עדיין פרשת זכור מספר תורה? יש דרך להשלים?

תשובה:

שלום רב

כשהבעל קורא יקרא בפרשת כי תצא, יש לבקש ממנו שיכוין להוציא אותך בקריאת ידי חובת פרשת זכור. במקביל תקרא עכשיו מתוך חומש ביחידות, לצאת ידי חובה לדעת הסוברים שגם זה מועיל.

מקורות:

כיון שחובה לקרוא פרשת זכור בקריאת התורה (כמו שנפסק ב’שולחן ערוך’), כתב הפרי מגדים’ (משבצות זהב, סימן קמג, סק”א) שבוודאי צריך לקרוא מתוך ספר תורה כשר.

אולם בשו”ת ‘שואל ומשיב’ (מהדורה ג, חלק א, סימן שצ) כתב שאין צורך בספר תורה כשר, וביאר שכל מה שצריכים לקרוא את קריאת התורה מתוך ספר תורה הוא מפני ש”דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרים בעל פה”. כיון שכן, עיקר מצוות הזכירה מתקיימת אף ללא ספר תורה כשר. כן כתב גם בשו”ת מהר”ם שיק (יו”ד, בסימן האחרון שנדפס בספר).

בשו”ת ‘מנחת אלעזר’ (ח”ב סימן א) האריך במה שאירע בקהילה אחת שנפרדו שתי יריעות לפני קריאת פרשת זכור, וקשרו אותם בני הקהילה בעניבה כדי שלא יהיה ספר התורה פסול. וכתב שם שנהגו בכך שלא כדין, כי אפשר לקרוא פרשת מתוך חומש, וכך אפשר לקרוא מתוך ספר התורה פסול (שהוא עדיף מחומש), ולא היו צריכים לתקן את הספר.

כך מבואר עוד בספר שלחן שלמה’ בשם הגרש”ז אוירבך זצ”ל (סימן תרפה) שאם נמצא פסול בספר תורה לאחר שנקראת הפרשה אין צריך לקרוא שנית, והוא כדברי הפוסקים הנ”ל.

זמן המצווה

בשו”ת ‘חתם סופר’ (אה”ע ח”א, סימן קיט) כתב שחובת זכירת עמלק היא פעם אחת בשנה. דין זה – כפי שנתקן על-פי חז”ל לשמוע פרשת זכור פעם בשנה – נלמד מהלכות אבלות, שם נאמר שתקופת שכחה היא י”ב חודש, שלכן אין אבלות יותר מי”ב.

אף בשנת עיבור, ביאר שם שדי מעיקר הדין בקריאה פעם אחת בשנה, כי השכחה אינה רק תולדה של חילוף תקופת י”ב חודש, אלא אף על-ידי חילוף תקופות השנה. רק לאחר שעבר על האדם מעגל השנה, על ימי החג והמועד שבו, שולטת השכחה על האדם.

עם זאת, כתב המהר”ם שיק (על המצוות, מצווה תרד) שה’חתם סופר’ עצמו היה מחמיר בשנה מעוברת להורות לתלמידיו לקיים את מצוות זכירת עמלק בקריאת התורה של פרשת כי תצא בספר דברים.

בניגוד לדעה זו, מלשון הרמב”ם מבואר שאין זמן מסוים לקיום מצווה זו, כלשונו הנ”ל: “שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק…ושנאמר זה בכל עת ועת“. כך משמע אף מדבריו בהלכות מלכים (פרק ה, הלכה ה): “ומצות עשה לזכור תמיד מעשיו הרעים ואריבתו וכו”. מלשון הרמב”ם מבואר שאין זמן מוגדר לקיום המצווה, אלא שעלינו להזכיר את העניין בפה מזמן לזמן, כדי שלא ישכחו הדברים מלבנו.

בספר החינוך (מצוה תרג) כתב “שלא נדע זמן חיוב זה, ואפשר דצריך לזכור פעם בשנה או שנים או שלש“. לכאורה היינו על דרך דברי הרמב”ם הנ”ל, שיסוד המצווה הוא שיהיה מעשה עמלק זכור לנו תמיד, ולצורך כך צריכים להזכיר את המעשה בפה מזמן לזמן, לבטח את זכירת המעשה ואת עניין המחייה.

יש להעיר מהמשך דברי ה’חינוך’, שכתב שם: “ועובר ע”ז ולא זכר וקרא בפיו מעולם מה שעשה עמלק לישראל, בטל עשה זה, וגם עבר על לאו הבא ע”ז שהוא לא תשכח”. מדבריו עולה שדי בזכירה פעם אחת בחייו לקיים את המצווה, וצ”ב.

הצטרף לדיון

3 תגובות

  1. מועיל, ואין צורך להמתין לשבת, אבל כפי שראית במקורות, זו לא השיטה העיקרית להלכה, השיטה העיקרית שתבקש בפרשת כי תצא מהבעל קורא שיוציא אותך ידי חובה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל