לתרומות לחץ כאן

שחייה בבריכה מעורבת

שאלה:

נאמר לא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכים הלכתי לבריכה מעורבת נשים וגברים ולא הסתכלתי על הבחורות זה בסדר נכון ? ואם זה לא בסדר לא ניראה לי שיש כאן איסור תורה ועם כן תביא לי את הפסוק

תשובה:

שלום רב

אם רואים אפילו בראייה בעלמא שלא בהתבוננות טפח מגולה באשה זה איסור, כך מפורש במשנה ברורה בסי' עה וזה פשוט, החידוש שארצה לחדש לך ואף "להביא פסוק", או שגם אם היית עוצם עינים ממש, שוחה בעצימת עינים! [בלתי אפשרי, אבל נניח] היית עובר בכך איסור ונקרא רשע! ראה במקורות.

מקורות:

תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף נז ע”ב:

"ועוצם עיניו מראות ברע" – א”ר חייא בר אבא: זה שאין מסתכל בנשים בשעה שעומדות על הכביסה. היכי דמי? אי דאיכא דרכא אחריתא, רשע הוא! אי דליכא דרכא אחריתא, אנוס הוא! לעולם דליכא דרכא אחריתא, ואפ”ה מיבעי ליה למינס נפשיה.

ורשב”ם שם פירש:
שאין מסתכל – כשהוא הולך על שפת הנהר.
היכי דמי – דמשתבח ביה קרא אם עוצם עיניו דמשמע שאם לא יעצים עיניו אינו לא צדיק ולא רשע.
אי דאיכא דרכא אחרינא – ואזיל בהך.
רשע הוא – ואף על פי שעוצם עיניו שלא היה לו לקרב אלא להרחיק מן העבירה דקיימא לן חולין (דף מד:) הרחק מן הכיעור.
אנוס הוא – אם מסתכל דרך הליכתו ואונס רחמנא פטריה ולמה מזקיקו הכתוב להעצים עיניו דמדמשתבח ביה קרא שמעינן דצריך לעצום עיניו.
למינס נפשיה – להטות עיניו לצד אחר והיינו דמשתבח ביה קרא דאי אניס נפשיה חסיד הוא.

בש”ע אה”ע סימן כא סעיף א וז”ל:

צריך אדם להתרחק מהנשים מאד מאד. ואסור לקרוץ בידיו או ברגליו ולרמוז בעיניו לאחד מהעריות. ואסור לשחוק עמה, להקל ראשו כנגדה או להביט ביופיה. ואפילו להריח בבשמים שעליה אסור. ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה. ואסור להסתכל בבגדי צבעונים של אשה שהוא מכירה, אפילו אינם עליה, שמא יבא להרהר בה. פגע אשה בשוק, אסור להלך אחריה, אלא רץ ומסלקה לצדדין או לאחריו. ולא יעבור בפתח אשה זונה, אפילו ברחוק ארבע אמות. והמסתכל אפילו באצבע קטנה של אשה ונתכוין ליהנות ממנה, כאלו נסתכל בבית התורף (פי’ ערוה) שלה. ואסור לשמוע קול ערוה או לראות שערה. והמתכוין לאחד מאלו הדברים, מכין אותו מכת מרדות. ואלו הדברים אסורים גם בחייבי לאוין.
ובערוך השולחן אה” סימן כא-א’ וז”ל:

וע”ש מה פירשו על דבריו. רק הבאתי מקורות.

ערוך השולחן שם סעיף א’ וז”ל:

אחרי פרשת עריות כתיב [ויקרא יט, ב] דבר אל כל עדת ב”י ואמרת אליהם קדושים תהיו דכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה היא גדר קדושה וצוה הקדוש ברוך הוא לכל ישראל למגדול ועד קטן לפרוש מאד מאד מן העריות ולגדור בהן גדרים וסייגים דמפני שעריו’ נפשו של אדם מחמדתן לפיכך צריכה גדרים הרבה ולפיכך צריך אדם להתרחק מן הנשים מאד מאד ואסור לקרוץ להן בידיו או ברגליו ולרמוז להן בעיניו ולהרהר בהן וע”ז נאמר [במדבר טו, לט] ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם ועינא ולבא תרי סרסורי דעבירה ודוד המלך ע”ה התפלל ע”ז הט לבי אל עדותיך העבר עיני מראות שוא ואסור לדבר עמהן לשם תאוה או לשחוק עמהן ולהקל ראש כנגדן או להביט ביופיין וכן אמר שלמה המלך ע”ה כי נופת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות רגליה יורדות מות שאול צעדיה יתמוכו ואפילו להריח בבשמים שעליה ועל בגדיה אסור ואסור להסתכל בנשים שעומדות על הכביסה מפני שרגליהן מגולות ואם יש דרך אחר לא יעבור בדרך הכביסה ואם אין דרך אחר יעצים עיניו מלהסתכל בהן ובזה נאמר ועוצם עיניו מראות ברע [בבא בתרא נ”ז ב]:

הצטרף לדיון

14 תגובות

  1. עיין בגמרא מפורשת גיטין דף צ' ע"ב שמביא שרחיצה מעורבת
    "רגלים לדבר שזונה היא"
    ופירושו שמי שרוחץ ברחיצה מעורבת הדעת נותנת שהוא חשוד על העריות וכד'

  2. ועכשיו צום תשעה בתמוז אני חולה אסטמה אני צריך לצום או לא כי זה מדאורייתא הצום הרביעי תמוז יהיה לששון לשמחה ולמועדים טובים אני בתור חולה אסטמה וקרדיט האבק רשאי לצום או לא כי צמתי מאתמול עד עכשיו ועוד לא פתחתי תצום

  3. אני הולך לפי הדעה של דאורייתא חוץ מזה יש אין סוף ספרים והתורה היא הקובץ של כולם .הבנתי שחולה שאין בוא סכנה אסטמה קרדיט האבק אינו חייב לצום אולי כי זה יכול בגלל שצמתי לעשות דברים אחרים

  4. לא הבנתי מה הכוונה לפי הדעה שזה דאורייתא, כוונתך כנראה שדברי קבלה חמורים יותר משאר דרבנן, זה נכון אבל לא הבנתי מה זה קשור לנושא. לגבי חולה, אדם שאינו חלש מחוליו וכו', אלא כמו אסטמה שזה יותר דומה לאלרגיה וכדומה, אין כאן חולשה וממילא גם הצום אינו משפיע, אין סיבה שלא יצום, מה שהתירו לחולה הוא כאשר יש לו חולשה מחוליו והצום מזיק לו.

  5. ומה הצום הזה יתן לי שיבוא המשיח ניזכה ליראות בשמחה של ירושלים לא הבנתי את הבשפעה של הצום על התועלת שהוא נותן כי ביום כיפור רשום יכפר עליכם ויטהר אתכם מכל עוונתיכם תתטהרו

  6. מאיר אזולאי , גם מה שלא כתוב במפורש בתורה הוא חובה גמורה , נאמר בתורה במפורש שיש להקשיב לדברי חכמים , "ועשית ככל אשר יורוך" כלומר , כל מצווה מדברי חכמים , אפילו שהיא לא כתובה בתורה , היא גם חובה כמובן.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל