לתרומות לחץ כאן

נושא: שוכר שהשאיר מזוזות ופועלי בעל הבית זרקו את המזוזות לזבל

 

 

 

שאלה

בארה"ב היה אברך שעבר דירה לדירה חדשה, והשאיר מזוזותיו בדירתו הראשונה כדינא[1] בשו"ע יו"ד סימן רצ"א מפני הסכנה, והודיע להמשכיר שהשאיר מזוזותיו מפני הסכנה וביקש ממנו שיודיע לו מיד כשמשכיר הדירה לשוכר החדש כדי שיחליף המזוזות או שימכור אותם להשוכר החדש. עבר כמה חדשים ועוד לא השכיר הדירה לשוכר חדש. יום א' שמע השוכר הישן שהדירה הושכרה לא', התקשר לשוכר החדש ושאל אותו על המזוזות, השיב לו השוכר החדש שמזוזותיו לא נמצא כלל על הדלתות, התקשר השוכר הישנה להבעל דירה ושאלו בנוגע המזוזות איפוא הם. השיב לו המשכיר הנה לקחתי פועלים גויים לצבוע כל הבית כדי  ליפותו ולשפצו, ואין לי מושג, ומסתמא זרקו אותם לאשפה. הנה השאלה לפנינו מלבד מה שהבעל דירה גרם לביזוי מזוזות, האם יש זכות להשוכר הראשון לחייב את המשכיר על המזוזות שהרי הודיעו בעבר על המזוזות והוא גרם ע"י שהביא פועלים גויים שיזרוק לאשפה??

תשובה

 

אם לא אמר בעל הבית לשון שמקבל עליו שמירה אלא רק הודיע השוכר לבעלים שיש מזוזות על המשקופים אינו חייב מדיני שומרים. [2]

אלא שיש לדון האם חייב הבעלים מדין מזיק על ידי הפועלים בדין גרמי.

אם הדרך שאומר לפועלים לתקן ולסדר את הבית הכוונה שינקו כל דבר מיותר ויצבעו יפה את הקירות הבינו הפועלים הגויים שנכלל בזה גם להוריד את המזוזות פשע הבעלים שלא אמר להם להקפיד על המזוזות ולשומרם, והרי הוא כמוסר ממון ישראל ביד גויים שחייב המוסר כנפסק בשו"ע.[3] ועל כן חייב בעל הדירה לשלם את דמי המזוזות. אולם אם שינו הפועלים והורידו את המזוזות על דעתם ואין הרגילות של פועלים להוריד מזוזות מבלי לשאול את הבעלים וכל שכן שצריכים לשאול את הבעלים לאחר שהורידו מה לעשות במזוזות הפועלים פשעו הפועלים, והרי הם חייבים לשלם לשוכר את דמי המזוזות ובעל הבית פטור מדמי המזוזות.

 

 

[2] עיין סימן רצא' סעיף ב' נחלקו הנח סתם ולא אמר הנח לפני אי חייב שמירה אולם הכא המזוזות היו מונחות כבר לפני שאמר לבעלים ועל כן כל שלא קיבל שמירה אינו חייב בשמירה. ועי' נתיבות המשפט סימן רצא' סעיף ב' מעשה בא לפנינו, ברעש מלחמה נתן אחד לחבירו להניחו במטמון שיש לו בקרקע בביתו, ואחר כלות הרעש חפר הנפקד הקרקע להוציא שלו והודיע להמפקיד שכבר הוציא שלו, ואח"כ נגנב הפקדון. ופסקינן שאפילו שבועה אינו חייב, דלא נעשה שומר כלל כיון שלא אמר שמור לי, והמקום א"צ שמירת בעלים ולא מוכח מענינו שנתכוין לשמירה. עכ"ל. ועפ"ד יש לומר שאין דרך אנשים לשמור על מזוזות ואינו נעשה שומר.

עוד יש לדון שהמזוזות מחברות לקרקע ואין שמירה בקרקע ויהי תלוי בדין של תלוש ולבסוף חיברו עיין רמ"א סימן צה' סעיף א שנחלקו בזה.

 

 

[3] שו"ע שפח' סעיף ב' ואין נפק"מ אם הוא אנס או סתם גוי המזיק ממון ישראל.

 

 הרבנים המשיבים: אברהם בוטרמן גבריאל לומברד אשר דזימיטרובסקי

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל