שאלה:
אחים שאבלים על אביהם בתוך השנה. ואחד מהם חיתן בת. האם מותר להם לערוך שבע ברכות לאחיינית שלהם מדין איסור להשתתף סעודת מריעות.
תשובה:
שלום וברכה
אף שהתירו לדודים להשתתף בסעודת הנישואין עצמה, משום שחסרונם יורגש ביותר, ואף זאת בהגבלות מסוימות, שיהיו קצת מלצרים, ולא ישבו במרכז אלא בשלחן צדדי וכו' [ראה רמ"א סי' שצא סעי' ג, וש"ך שם ס"ק ג, וערוך השלחן שם סעי' יג], בסעודת שבע ברכות שמטבעה לא מיועדת לציבור רחב, יש להמנע מלהשתתף בשנת אבל. אמנם אם עושים שבע ברכות וחסר אנשים למנין, מותר לאבל בתוך שנה להצטרף, כמבואר בחי' רעק"א שם בשם הג' אשרי.
בשורות טובות.
השאלה היתה האם לדודים מותר לערוך בביתם את השבע ברכות שבה משתתפים כל הדודים הם המארחים?
יש"כ גדול על התשובה עם המראי מקום.
גם אם למארח עצמו יהיה מותר, על פי הרמ"א שצא ב, אני מניח שלאכל הדודים גרים שם… כך שמה שהם מביאים חלק מהאוכל לא מצינו שיחשבו על ידי כך מארחים. כמו כן, לא מצינו היתר כזה על סעודת נישואין או שבע ברכות שגינן חמור, אלא רק על סעודת ברית מילה שבלאו הכי זה רק מנהג בעלמא לאסור. ראה רמ"א שם בהרחבה.
אם האבלים (אחים/אחיות של אם החתן) ישמשו כמלצרים לאורך כל סעודת השבע ברכות ולא ישבו בסעודה עם כולם, האם מותר להם להשתתף בשבע ברכות שנעשה ע"י הדודים ?
כיון שהשמחה נעשית על ידם ועל ידי בני משפחותיהם והם בעצם האורחים הטבעיים שם, נראה שחסרונם בהחלט יהיה מורגש וניתן להקל באופן הנ"ל שהזכרת.
האם מותר לאבל בתוך השנה לבוא לשבע ברכות של בת אחותו ביום חול כדי לומר דרשה,
אם נוכחותו מאוד נדרשת ותחסר, הוא יכול לבוא וישמש קצת כמלצר, או שיבוא ורק יאמר את דרשתו ואחר כך ילך בלי להשתתף, בעצם הסעודה. וכמובן שלא יהיה מוזיקה בעת שהוא נוכח.
השאר תגובה