לתרומות לחץ כאן

קידוש במקום סעודה / שתיית כוס הקידוש

שאלה:

האם יכולים לשתות כמה אנשים מיין הקידוש….כשביחד הם שותים רביעית וללא מזונות יוצאים כך בקידוש

תשובה:

שלום רב

א. ראשית אין קידוש אלא במקום סעודה, כך שאדם שלא אכל אחרי הקידוש לא יוצא ידי חובה, ויש שהקלו בזה למי ששתה רביעית ויש שהצריכו בענין זה שתי רביעיות. אבל בפחות מרביעית, גם אם המקדש עצמו שתה רביעית ואכל וכו', אם אותו ששמע ורק טעם מעט יין לא אכל כזית מזונות – לא יצא ידי חובת קידוש.

ב. העיקר להלכה שצריך שהמקדש או אחד המסובים ישתה לכל הפחות מלוא לוגמיו שזה רוב רביעית, וכן פסק השו"ע, אולם יש שהקלו שגם אם שנים שתו כל אחד מעט וביחד זה מצטרף למלוא לוגמיו יצאו ידי חובה [כאמור כשאכלו אחר כך, הנושא כאן הוא מצות הקידוש עצמה].

מקורות:

א. בדין קידוש במקום סעודה מצינו כמה שיטות בפוסקים: אכילת עוגה – לדעת השו”ע  סי’ רעג סעי’ ה כזית עוגה יוצאים בו ידי חובת דין זה, וכך הכריעו רוב הפוסקים, אולם הגר”א [הובא בביאור הלכה שם] החמיר לאכול פת דוקא. מנהג העולם בזה כדעת השו”ע [אלא שיש שהחמירו שהכזית יהיה כולו מהקמח ולא בצירוף הביצים והסוכר וכיוצא בזה כמבואר במשנה ברורה סי’ רח. שתיית יין – דעת הגאונים שדי ברביעית יין של הקידוש לקיום דין זה וכן פסק השו”ע שם, אולם, הלבוש שם כתב שהיין של הקידוש לא יוכל להחשב כסעודה הבאה מחמתו, וצריך לשתות רביעית נוספת, וכדבריו הסכימו הב”ח ט”ז ומג”א ועוד, במשנה ברורה מחמיר עוד יותר, ולדעתו, לכתחילה גם עוד רביעית יין אינה נחשבת סעודה וכדאי לאכול עוגה, כמבואר בשער הציון שם ס”ק כט. אכילת פירות – בקידוש הלילה אינם מועילים, אולם, בקידוש של יום שדינו קל יותר, פסק המשנה ברורה שניתן לסמוך על כך בשעת הדחק, ובפרט כששותה רביעית מיין הקידוש.

ב.ראה שו"ע או"ח סי' רעא סעי' יג -יד.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. צריך שלא יעשה שינוי מקום או היסח הדעת. צריך קשר בין הדברים.
    רוב רביעית זה לפי השיעור הקטן 45 מל', אם הוא לא שתה יכול אדם אחר לשתות מכוס זו שיעור זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל