עקירת שתילי תותים שגדלו מעצמם

רבני בית ההוראה
כ"ו סיון ה'תשע"ז

שאלה:

בס”ד
כבוד הרבנים שליט”א
בהמשך לשאלה שכאן:http://din.org.il/2017/04/24/%D7%A9%D7%90%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%9B%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A2%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%A2%D7%A6%D7%99%D7%9D/
באיזור מגורי בצפון יש הרבה חצרות לבתים ויש הרבה צמחיה הגדלה בר (פרא). פה ושם גדלים גם עצי תותים אדומים שגדלו מעצמם מבלי שמישהו שתל אותם. אחת התכונות של עץ תות היא שהוא נקלט בקלות באדמה שבאזורנו ועל כן מתרבה בקלות. יש לי חצר גדולה וכבר מצאתי כמה נבטי עץ תות שגדלו לבד והגיעו לגובה של מספר סנטימטרים.
1. האם נגזר עליי לגדל תותים? או שיש איזושהי קולא בהלכה שמאפשרת לתלוש אותם מן האדמה לפני שיגדלו?
2. סמוך מאד לגזע של אחד הגפנים שבחצרי (5 ס”מ ממנו) גדל עץ תות כזה שגדל שם לבד כאמור, אבל הוא הגיע לגובה של כמעט מטר לפני שהספקתי לשים לב שזה עץ תות (חשבתי בהתחלה שזה עוד ענף של הגפן שיצא מאותו שורש). אם אתן לו לגדול הוא ישתלט על הגפן, וגם איני מעוניין בעץ תות כל כך קרוב לקיר הבית שלי. מה אוכל לעשות בענין זה ?

תשובה:

שלום רב

קשה מאוד להתיר עקירת עץ מאכל, שכן כפי שאני מבין יש לו פירות רק לא מתחשק כל כך להשקיע בהם… מה שכדאי לעשות, למכור את האילן לגוי, בקנין המועיל מן התורה, ואחר כך להורות לפועל נכרי, להעתיק את עצי הפרי ממקומם למקום אחר. ואזי אף אם בפועל לא יעשה כדבריך וישליך לפח, אין עליך עוון, אולם אין להסביר לו שלא יעשה זאת, אלא יש להורות לו במפורש לשתול אותם במקום אחר היכן שירצה, אין צורך לומר היכן צריך לשותלם.

מאוד החמירו חז”ל בעקירת עצי פרי, ואמרו על כך שאינו רואה סימן ברכה, ועוד אמרו שבגלל קוצצי אילנות טובים מאורות השמים לוקין, ורבים מן הפוסקים כתבו שדברים אלו נאמרו אף באופן שמותר מן הדין לקצוץ את האילנות, ומשום כך הפוסקים החמירו מאד שלא לעשות זאת רק באופן שיש הפסד, וגם אז לעשות דווקא על ידי נכרי.

מקורות:

כאשר הסיבה היא רק הרווחה אין מקום להקל אולם כאשר הדבר מוכרח, כתבו הפוסקים להקל לעשות זאת על ידי מכירה ועקירה על ידי נכרי וכמבואר בדרכי תשובה (סי’ קטז ס”ק נא), וע”ע בספר עץ השדה (סי’ ז) באורך בדינים אלו.

וראה בשו”ת דברי חיים (יו”ד ח”ב סי’ נז) כמה התאמץ להתיר באופן שהיו צריכים לעקור עצי פרי לצורך בניית מקוה, ובקושי התיר, ויש שכתבו שאף לעונה להיתר יש בזה חשש סכנה, ומשום כך כתב בשו”ת משנת יוסף (ח”ד סי’ נא) שאין להתיר זאת רק למרא דאתרא או לרב שהשואל מפנה אליו את כל שאלותיו.

בגמ’ מס’ פסחים דף נ: שנינו “תנו רבנן תגרי סימטא ומגדלי בהמה דקה וקוצצי אילנות טובות ונותנין עיניהן בחלק יפה אינו רואה סימן ברכה לעולם” ובמס’ סוכה (כט.) אמרו “בשביל ארבעה דברים מאורות לוקין על כותבי פלסתר ועל מעידי עדות שקר ועל מגדלי בהמה דקה בארץ ישראל ועל קוצצי אילנות טובות”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *