לתרומות לחץ כאן

נץ אסטרונומי / קבלת שבת בהדלקת נרות?

שאלה:

לכבוד הרבנים שלום רב. ברצוני לשאול מספר שאלות.
א. האם מותר להשכיר דירה לזוג חילוני שאינו נשוי?
ב. מה ההגדרה המדוייקת של הנץ האסטרונומי ומדוע צריך להשתמש בו?
ג. מדוע לבני ספרד אם מדליקים נרות שבת תוך חצי שעה מהשקיעה מותר לעשות איזה מלאכות שרוצים (ולאשה לחומרא צריך תנאי) ואילו קודם לכן (40 – 50 דקות) מקבלים שבת בעל כרחנו?

תשובה:

שלום וברכה,

1. אם יש אפשרות להשכיר לזוג נשוי עדיף אולם אם אין אפשרות סבירה ובקלות ניתן להשכיר גם לזוג שאינו נשוי. ראה כאן.

2. יש מחלוקת גדולה כיצד לחשב את הנץ, האם לפי הידע האסטרונומי שבידינו לפיו השמש עולה עתה מעל קו האופק המישורי, או שהנץ הוא בזמן שבו גוף השמש מתחיל להראות לעינינו – הנץ הנראה. בלוחות של הרב טיקוצ'ינסקי קבע את הזמן לפי קו האופק ללא שום התייחסות פרטנית למקומות השונים בתוך חלקי א"י, בעוד שבקרב בני התורה התקבלה יותר התפיסה שיש לקבוע את הנץ לפי הנראה לעינינו, וזה למעשה 2-3 דק אחר כך. ולמעשה בכף החיים נח ס"ק י נקט בפשיטות שצריך הנץ הנראה והובא שם שכך מנהג ירושלים, כך שגם בירושלים עצמה היו בזה מנהגים חלוקים, כך שלא ניתן לקבוע את המנהג פשוט על פי לוח ארץ ישראל.

3. בילקוט יוסף סי' רסג סעי' ז הובא שמנהג הספרדים שנים לא מקבלות שבת בהדלקה, בענין זה אין הבדל בעצם אם הדליקה בתוך חצי שעה או קודם לכן, אלא שאם היתה כוונתה לקבל עליה שבת היא אסורה בעשיית מלאכה. אלא שכיון שכתבו הראשונים שאסור להקדים את ההדלקה לפני זמנה, יש שני אופנים להחשב הדלקה בזמנה, או שמדליק בתוך חצי שעה לשקיעה, או שמקבל עליו שבת בהדלקה, שאז בעצם הוא זמנה כי השבת מתחילה מיד… לכן נהגו שמי שמדליקה מוקדם יותר מקבלת עליה שבת מיד. וראה בזה בהרחבה בבית יוסף סי' רסג.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. לגבי שאלה מס' 3 הסתכלתי שם בילקוט יוסף הנ"ל (שבת א' עמ' קסח) ושם מבואר עפ"י הבית יוסף (סימן רסג) ובשו"ע (סעיף ד') שאם אשה מדליקה אחר פלג המנחה היא מקבלת עליה את השבת בעל כרחה כי רק כך ניכר שההדלקה נעשית לכבוד שבת. הרי מכן מוכח שקודם חצי שעה מהשקיעה כן מקבלים שבת, ואם כן כל ההבדל בזמנים הנ"ל הוא אם יש היכר או אין היכר, וקודם חצי שעה אין היכר ולכן צריך לקבל את השבת, ואילו חצי שעה קודם עצם ההדלקה היא ההיכר ולכן מותר לעשות פעולות מסויימות אם רוצים עד השקיעה.

  2. אתה צודק, אסביר את כוונתי יותר: בעצם אין שום הבדל, אלא שכיון שיש איסור להדליק לפני הזמן, והפתרון לאיסור הוא לקבל שבת מיד, מוכרח שכך היא כוונת המעשה שלה, שהרי אדם לא רוצה לעשות הדלקה שלא לכתחילה על פי הלכה… ולכן רק אם היא מתנה בפירוש שאינה מקבלת שבת יועיל תנאי זה, ואז באמת היא מבטלת את הדין שאומר שאין להדליק לפני הזמן. אבל באופן עקרוני אם יש לה הנהגה קבועה לקבל שבת בהדלקה כמו בנות אשכנז, או שיש לה הנגה הפוכה קבועה, לא יהיה הבדל.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל