שאלה:
פעמים שאני פוגש את אבא שלי בבית כנסת ומדבר עימי על הא ועל דא ואשתי ממתינה בחוץ ברחוב ומחכה לי שאתפנה אליה ואפסיק לשוחח עם אבי ומקפידה על כך שאיני מפסיק את השיחה עם אבי ומבקשת שאבהיר לאבי שאשתי צריכה אותי כעת האם מותר לי לומר לאבי שאני מפסיק את השיחה עימו כי אשתי מחכה לי ומה הדין אם אומר לי עוד קצת זמן אני משחרר אותך לאישתך האם גם אז עלי להתעקש שכבוד אישתי קודמת לו או שיש פה בעיה של כיבוד אב ואם
תשובה:
שלום רב
בודאי תגיד לו עם חיוך והוא יבין מצויין. ואם ירצה להמשיך לפטפט תגיד לו שוב בחיוך "בוא נצא אליה תגיד שלום לכלתך היקרה שלא תחכה סתם בשמש", והוא יצא איתך והכל יהיה שמח.
עם קצת חשיבה ניתן בעזרת ה' לסדר בקלות תקלות קלות כעין אלו… לא צריך להכנס כאן לשאלה של כיבוד אב ואם מול כבוד האשה.
לעצם השאלה, כיבוד אב ואם הוא בשני ענינים: סיפוק צרכי האב ומוראו, שלא לסתור את דבריו וכו'. כאשר סתם מפטפטים וזה מפריע לאשה אין כאן בעצם צורך לאב, אלא שצריך לעשות זאת בנימוס באופן מכבד שאינו פוגע, ובזה אם מתנצלים ואומרים לו שמאוד מפריע לה העיכוב וכו' ועוד חיוך וכו', אין כל חסרון בכבוד האב.
בהצלחה רבה.
ואם האב רוצה להתייעץ או להסיח צערו ?
אז אומרים לו, רגע אח אשתי בחוץ, אני יוצא שניה רק לומר לה שיש לך משהו חשוב מאוד לשוחח איתי, וכך היא תבין ותמתין.
השאר תגובה