שאלה:
לכבוד הרבנים הגאונים ויושבים על מדין המשיבים בארגון דין
התעורר אצלי ספק אם יש מקום לפטור את חבלי הארץ הדרומיים על יד אילת ממצוות התלויות בארץ, או נאמר כיבוש הציונים שמיה כיבוש, כי אע"פ שהם עצמם מורדים וכופרים, לאו כל כמינייהו, והרי הם עבדי ה' בעל כרחם, כי אפי' למ"ד בזמן שאינם עושים רצונו של מקום אינם קרויים בנים, מ"מ לכו"ע איקרו עבדים, ועבד שקנה נכסים – עבד למי ונכסים למי. וממילא כל חבל ארץ שכבשו הציונים נהפך ממילא לחבל ארץ העומד בריבונות הקב"ה והויא מכלל הארץ אשר ה' אלהיך נותן לך לרישתה. ואם נאמר שכיבוש סוריא נקרא כיבוש יחיד לפי שכבשו אותה לפני שכבשו את ירושלים, הנה למ"ד קדושה ראשונה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, וכן למ"ד קדושה ראשונה לא קדשה לעתיד לבוא אבל קדושה שניה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבוא, א"כ ירושלים כבר התקדשה בכיבוש של קדושה ראשונה או שניה, וכיבוש הרומאים ושאר האויבים אינו מפקיע אותה מקדושתה כנ"ל, ונמצא כיבוש אילת בא אחרי שאר הכיבושים.
תשובה:
שלום רב
הכיבוש שבזמנינו אין לו שום משמעות הלכתית, כיון שאין רוב יושביה עליה, ואין לנו מלך וסנהדרין. כיבוש מועיל רק כאשר הוא כיבוש של כללות העם ורוב העם יושב בארץ ישראל, ולא כיבוש של יחידים.
ערב טוב.
מה המקור שצריך רוב יושביה עליה, ומלך וסנהדרין, בשביל כיבוש, הרי לכאורה קדושה שניה (של בית שני) שקדשה לכל הפחות לשעתה, היתה בלא מלך ובלא רוב יושביה עליה
בודאי היו רוב יושביה עליה וראה בענין זה בס’ ארץ חמדה שער ב סי’ ח.
השאר תגובה