יוצא ונכנס במערכות הכשרות

רבני בית ההוראה
י' סיון ה'תשע"ז

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט”א,
לא הבנתי את הדת הזאת. חלב נכרי פירושו חלב שגוי הוציא מבהמה כמו פרה ללא השגחה של יהודי. חלב ישראל פירושו חלב שגוי הוציא מבהמה אם השגחה של יהודי (שבו היהודי לא משגיח על הגוי 24 שעות). אז מדוע אנו היהודים לא סומכים מבחינת ההשגה של חלב נכרי כמו חלב ישראל. כי גם בחלב ישראל המשגיח לא מתצפט על הגוי 24 שעות. וכי אנו לא חוששים שאולי הגוי יכול להכין לדוגמא את החלב החזיר בביתו ולערבב את החלב החזיר בדיוק אחרי שהמשגיח מפנה את גבו ממנו והולך לאתר אחר להשגיח. וכי כבודו רוצה לומר שההבדל בין שני ההשגחות של חלב נכרי לישראל זה 5 דקות של פיקוח של אדם יהודי על הגוי.
שכבודו לא יבין אותי נכון אני אוהב את היהדות אבל לפעמים שזה נשמה שעושים מסחר על היהדות ובין כך לכך אני מרגיש שאנו היהודים אוכלים עדין לא מאכלים כשרים. כי אף אחד לא בדיוק יודע מה יש במאכלים שאנו אוכלים חוץ מהקב”ה. כי בשבילי המילה משגיח זה משגיח שאדם הזה משגיח על הגוים ולא הולך פה ושם.

תשובה:

שלום רב

הניסוחים שלך מיותרים לגמרי… יש לכבד את התורה והמסורת, גם כאשר שואלים בצורה מכבדת השאלה מובנת היטב…

אני מניח שכוונתך לכך שיש שסומכים על כך שהמשגיח אינו נמצא בכל רגע אלא “יוצא ונכנס”. הרעיון שעומד מאחורי הענין, הוא שהגוי “מירתת” כלומר הוא מפחד להחליף ולהכניס מהו אחר, כי הוא יודע שאם היהודי פעם אחת יתפוס אותו בשעת מעשה, הוא ישלול לו את ההכשר ופרנסתו תפגע. הגדיל להקל בכך בעל האגרות משה, שטען שבמקרים מסוימים ניתן לסמוך אפילו על פיקוח ממשלתי של גויים, כיון שהגוי יודע שאם יכתוב “חלב פרה” וזה יהיה חלב נאקה, המדינה תשלול לו את רשיון העסק.

אמת הבירור הזה אינו מוחלט ותמיד ימצאו אנשים שלוקחים סיכונים, אבל התורה אינה מחייבת תמיד בירור מוחלט, התורה אומרת שדי לסמוך על האינדיקציה הזו ולא צריך לטרוח יותר. מכאן אגב ההבדל בין מערכות הכשרות השונות, שיש שנוהגות על פי המינימום המתחייב ויש שאכן מהדרים יותר, כדי לפנים משורת הדין להבטיח יותר את כשרות המאכלים, וכדאי תמיד לצרוך במידת האפשר את המאכלים הכי מהודרים.

אני מקווה שזה עכשיו קצת יותר מובן.

יום נעים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים