שאלה:
האם צריך להזדהות עם המצוות?
האם עליי לקיים רק את המצוות שאני "מתחברת" אליהם?
האם מותר ליהנות מהמצוות?
האם צריך לחפש טעם או מטרה למצוות או שעלי לקיים אותן בתמימות רק כי ה' ציווה? מצאי שתי דעות שונות בנושא.
3 דעות שונות בנוגע למטרת או טעמי המצוות
תשובה:
שלום רב
השלב הראשון הוא לדעת שאנחנו מחוייבים בקיום כל המצוות, בין אם מבינים ומתחברים בין אם לאו. המצוות הן חובה גמורה. הרבה האריכו בזה בספרי חכמי ישראל, למשל ידועה השאלה מדוע פרשת פרה אדומה מתחילה בפסוק "זאת חוקת התורה" היה צריך לכתוב "זאת חוקת הפרה", ומבארים שללמדנו בא, שכשם שמצות פרה אדומה לא ידוע לנו טעמה, כך כל המצוות יש לקיים גם מה שלא מבינים ולא יודעים, מתוך אמונה שבמצוות התורה גנוזים סודות עצומים שגבוהים מאיתנו, ואנחנו מאמינים בה' יתברך שמצווה אותנו לעשות רק מה שטוב וישר, ומקבלים עלינו עבודתו בלב שלם.
כך גם ידועים דברי המהר"ל מפראג ביחס לשאלה מדוע היה צריך הקב"ה במעמד הר סיני לכפוף על עם ישראל הר כגיגית ולומרלהם אם תקבלו את התורה מוטב ואם לאו כאן תהא קבורתכם, הרי לכתחילה באו מרצון והקדימו נעשה לנשמע. והתשובה, ששכאשר אדם עושה רק מהתנדבות, הוא בוחר מה שנוח לו ומתי שנוח לו והוא מבין, בא הקב"ה להשמיענו, שללא כל קשר להבנתנו ורצוננו, קיום המצוות בשלימות היא חובה גמורה.
כמו כן, המושג "טעמי המצוות" בא לרמוז שגם הטעמים הידועים לנו הם בבחינת טעימה בעלמא, ובאמת של הדברים יש הרבה יותר עומק, לכן יש טעמים רבים ולא תמיד הכל מספק וכו'…
אני מקווה שסייעתי מעט.
בהצלחה רבה בדרך העולה!
