שאלה:
לכבוד הרבנים שלום רב. הגמרא בסנהדרין (כב) מספרת על רצונה של אבישג השונמית להנשא לדוד המלך והוא מסביר לה שמכיון שהוא כבר נשא 18 נשים אין לו יכולת להוסיף עוד אחת בתגובה היא אומרת לו שמכיון שאין לו כח גברא אזי הוא מתחמק מלשאת אותה. בתגובה הוא קורא לבת שבע ובא עליה 13 ביאות להוכיח לאבישג שכאן יש לו כח גברא ומה שהוא נמנע מלשאת אותה הוא מחמת האיסור להוסיף יותר מ 18 נשים.
ונשאלת השאלה? האם בשביל להוכיח לה שהוא כן מסוגל צריך לעשות דבר כזה? האם אין זילות מסויימת? האם כל מי שיבקש הוכחה לכל דבר צריך להוכיח לו ע"י מעשה? האם לא די להגיד שזו ההלכה ותו לא?
תשובה:
שלום רב
השאלה שלך היא בעצם כללית מאוד על הרבה מאוד חלקים בחטאי הראשונים בתנ"ך וכיצד להתייחס אליהם, ראה כאן מה שכתבנו בזה. כך שאינני יודע להשיב על עצם הענין כאן, אוכל רק להצביע על דברי הערוך לנר שם שמבאר בהרחבה שכל התכלית להביא את אבישג שהיתה יפה עד למאוד, היה כדי לחזור בתשובה על חטא בת שבע, ועל פי מש"כ הרמב"ם בהל' תשובה שהשלב המכריע הוא שמגיע לאותה סיטואציה ואינו חוטא. ועל זאת אמרה לו אבישג, שבלאו הכי תש וכוחו וממילא גם תשובה אין כאן, ואם כן שישחרר אותה ותנשא לאדם אחר, וזאת הוצרך להוכיח לה שכוחו במותניו ויש כאן תשובה שלמה. כך שכל הנושא היה רוחני לגמרי, והם היו אנשים שכל המבט שלהם גם על הדברים הגשמיים היה שונה משלנו.
