כניסה למסעדה לא כשרה – מראית עין

רבני בית ההוראה
כ"ד אייר ה'תשע"ז

שאלה:

שלום לכבוד הרבנים שליטא,

1-רציתי לשאול לגבי חמץ שעבר עליו הפסח, מכיוון שאנו יןצאים לטיול מהעבודה, ומקבלים סנדביצים וכדומה, האם יש בזה בעיה כשאנחנו למעלה מחודש אחרי?

2-בנוסף, רציתי לשאול האם אפשר לשבת לשתות שתיה כשרה בבית קפה וכו שהם לא כשרים או לכל הפחות ללא תעודת כשרות?

תודה רבה מראש!

תשובה:

שלום רב

  1. אין כל חשש בסנדוויצים מצד החמץ, אבל באופן כללי אין לאכול שום סנדוויץ ללא כשרות מהודרת, וממילא זה גם מייתר את עצם שאלתך…
  2. שאלה שנשאלת לעתים קרובות היא אם מותר להיכנס למסעדה לא כשרה, כגון לצורך שימוש בשירותים, לאכול מזון כשר, או לצורך פגישה עסקית: האם הכניסה לצרכים אלו מותרת, או שמא יש בה משום מראית עין?

    שאלה מעין זו נידונה על-ידי פוסקים קדומים בנוגע לפונדק של גויים. השאלה של אכילת דג מלוח וחמוצים שהוכנו והוגשו על-ידי בעל הפונדק (הלא-יהודי) היא מושא מחלוקת בין הרמ”א לבין המהרש”ל (ים של שלמה, חולין פרק ח, סימן מד), כפי שצוין על-ידי הט”ז (יו”ד צא, ב).

    הרמ”א פוסק שבנסיבות אלו, מותר לנוסע לאכול מאכלים אלו בצלחות הפונדק, ואילו המהרש”ל קובע שאסור לעשות כן. שתי הדעות לא מזכירים חשש אכילה או חשש כניסה לפונדק מפני מראית עין. בהנחה שמדובר באכילה ברבים, הרי שלכאורה ניתן ללמוד מדבריהם שאין חשש מראית עין באכילת אוכל כשר בתוך מסעדה לא-כשרה.

    אולם, הרב משה פיינשטיין (אגרות משה, או”ח ח”ב, סימן מ) פוסק שאסור להיכנס למסעדה לא-כשרה, מפני חשש מראית עין, כיון שיחשדו בו שאוכל אוכל לא כשר.

    אין להקשות על דבריו מתוך דברי הפוסקים הנ”ל, כי יש לומר שבימי קדם, פונדק לא-יהודי שימש כמקום לינה ומחסה, ולא רק מקום אכילה. משום כן, יהודי הרואה את חברו נכנס לפונדק היה יכול להניח שמדובר במי שמחפש מקום לינה, ושאין לו שום כוונה לאכול – וגם אם לאכול (מתוך כורך המציאות), בוודאי שלא לאכול אוכל לא כשר.

    כך בימינו, אין איסור מראית עין בכנסיה למלון לא-יהודי, מפני שעוברים ושבים הרואים את הנכנס יניחו שמדובר במבקר במלון, ולא במי שבא כדי לאכול מזון לא כשר.

    בניגוד לבית מלון ופונדק, הסיבה המרכזית שעבורה אנשים נכנסים למסעדה לא-כשרה היא כדי לאכול אוכל לא-כשר. לכן, פסק הרב פיינשטיין שאסור להיכנס, מחשש למראית עין.

    אולם, במקרה שאדם מצטער מאוד, וכגון שהוא צמא מאוד או רעב ויש שם מאכלים כשרים, או במקרה שלך שלהמנע מלהכנס יגרום לך למבוכה ושיעמום וטירדה רבה, התיר זאת הגר”מ פינשטיין, שכן, למרות שהגמרא (עבודה זרה יב, א) מביאה את דברי רב, האוסר מראית עין אפילו “בחדרי חדרים”: “והאמר רב יהודה אמר רב: כל מקום שאסור חכמים משום מראית עין, אפילו בחדרי חדרים אסור”. בכמה מקומות אנו מוצאים דברי תנאים ואמוראים שלכאורה אינם עולים בקנה אחד עם דברי רב (עי’ במשנה, שבת כב, ד, ובגמרא קמו, ביצה ט, א; חולין פרק ב, משנה ט; כתובות ס, א; ועוד), כמה פוסקים הביאו את דברי רב להלכה. כך מבואר בדברי התוספות (שבת סה, א) והרא”ש (שבת פרק כב), ומכאן הוראה למעשה שדברים שיש בהם משום מראית עין אסורים אפילו בפרטיות הבית (שולחן ערוך, או”ח שא, מד).

    אולם, פוסקים לומדים מתוך מקורות חז”ל להגביל את הלכת מראית עין בחדרי חדרים. הלכה חשובה, שנפסקה בדברי התוספות (כתובות ס, א) קובעת שמראית עין הנוגעת לאיסור דרבנן אינה נוהגת בחדרי חדרים. ב’משנה ברורה’ (שא, קסה) מביא קולא זו, ומבאר (ב’ביאור הלכה’) שיש להקל בכך, בפרט לאור דעות הפוסקים שחולקים להלכה על עיקר הלכת מראית עין בצנעה.

    כיון שאיסור מראית עין בחדרי חדרים קלה יותר מאיסור מראית עין ברבים, פסק הרמב”ם (יום טוב ב, ו) שלמרות שאסור לגרור סולם ביו”ט ממקום למקום (ברשות הרבים, מפני שהרואה יחשוד בו כבא לתקן בחג), מותר לעשות כן בתוך הבית, לצורך שמחת יו”ט. וכך הוא גם בנדון שלנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים