שאלה:
אמירה לגוי במחלוקת הפוסקים מקורות , האם ישנו מקור מפורש במשנה ברורה שאומר שבמחלוקת הפוסקים מקילים ע"י גוי?
ידוע לי אלו המקורות, אבל אני מחפש מקור יותר ברור לעיניין
א. שולחן ערוך שכה , ב משנה ברורה ס"ק יא , ושער הציון (יג) (ספק בהוצאה מרשות לרשות )
ב. רנג סו"ס רנג ביאור הלכה (ספק בישול אחר בישול בלח)
ג. שולחן ערוך רסא א ביאור הלכה ד"ה ואין מדליקין (ספק בין השמשות )
אשמח אם הרב יפרט ויצרף מקור כפי ששאלתי.
תודה מראש
תשובה:
שלום רב
באופן כללי יש את הנושא של ספק דרבנן לקולא באופנים מסוימים, וזה בעצם הבסיס גם לכל המקורות שציינת. לא נראה לי שמדובר באיזו הלכה מסוימת כאן, מלבד העובדה שבמקומות רבים במשנה ברורה צויין שאמירה לגוי נחשבת דרבנן קל, לעומת למשל מלאכה שאינה צריכה לגופה הנחשבת דרבנן חמור, כלומר גם בדרבנן יש הבדל בין השבותים השונים, וזה בא לידי ביטוי מאוד ברור בנושא של חולה שאין בו סכנה בסי' שכח, שיש מחלוקת בשו"ע האם מותר לעשות עבורו מלאכה דרבנן על ידי ישראל או רק אמירה לגוי [ואפילו במלאכות דאורייתא].
יום נעים.
שלום
אולי גם זה יעזור ורצוי לעיין שם בשאר הפוסקים
פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן שיד ס"ק יא
יא על ידי גוי. עיין מ"א. בים של שלמה ביצה פרק ד' סימן ט'. ולכאורה מחלקותם, לים של שלמה כל שיש פלוגתא דרבוותא והלכה כמאן דאוסר אפילו הכי אסור על ידי עכו"ם, כי אם שבות דשבות במקום מצוה, והשו"ע סובר הואיל ויש מתירין ראוי לנו להקל על ידי עכו"ם על כל פנים,
השאר תגובה