לתרומות לחץ כאן

שיחה עם אישה

שאלה:

בס״ד

שלום רב לרבנים!

יש לי שאלה ספציפית, אני אפרט קודם את הרקע:
אני בא מרקע של חזרה בתשובה, אשתי דתיה מבית, בשנה האחרונה עברנו לגור בעיר חדשה, שם הכרתי חברותא חדשה ללימודי תורה, שהוא גם בעל תשובה, ואשתו שבאה מרקע מאד רחוק לכאורה (קיבוץ וכו׳) איתו בתהליך אבל לא באותה רמה.

הענין הוא כזה, שמדי פעם הייתי לומד איתו בבית שלו, ולפעמים אשתו היתה מדברת איתי באופן כללי. אני אף פעם לא מרגיש בנוח לשוחח עם נשים, אבל אני משיב בלית ברירה.

יוצא שגם, החבר ואשתו וילדיהם מרבים לבוא לבית הכנסת, ושוב יוצא שאשתו פונה אליי שואלת לשלומי וכו׳, ואני שוב עונה בלית ברירה.

אשתי שבאה מרקע דתי, יש לה קושיה על כל הדבר הזה, היא לא מבינה איך אישה נשואה יכולה לזרום (הכוונה בשיחה) עם גבר נשוי אחר.

עוד יש לציין, שאשתי לא נוהגת לבוא לבית הכנסת, אך יוצא שמדי פעם יוצא לי להיתקל באשתו של החבר איתו או בלעדיו.

כאשר אשתו פונה אליי, אני עונה בחוסר ברירה, ומנסה לצמצם את השיחה ככל הניתן, מבלי לפגוע בצד השני.

לאשתי מאד מפריע הנושא הזה, והיינו רוצים לדעת כיצד יש לנהוג.

אודה לכם, אם תוכלו לשמור את השם שלי בחשאיות,

בברכה,

תשובה:

שלום רב

אני חושב שאתה נוהג מצויין, יש להשיב בנימוס ובכבוד ובנעימות, אבל לא בחברות ומתוך קירבה. חז"ל אמרו אל תרבה שיחה עם האשה, כלומר מותר לאדם להתייחס לאשה באופן המתחייב מהנימוס המקובל ולהיות בן אדם, אבל לא להתיישב איתה על שיחת רעים…

בהצלחה רבה

הצטרף לדיון

תגובה 1

  1. כשם שאסור לאיש לשאול בשלום אשה, כך אסור לאשה לשאול בשלום איש זר. דהיינו שלא תאמר לו "שלום עָלֶיךָ" או "שלום עליכם" כנהוג בין איש לרעהו. וקל וחומר שאסור לומר "מה שלומְךָ", או "כֵּיצַד שלומְךָ". וכן "איך אתה מרגיש", וכיוצא בזה[ד]. ואם שאל איש בשלומה, לא תענה, אך משום נימוס תסב העניין לדבר אחר, או תענה בכובד ראש:

    והוא הדין ב"טלפון" אסור לשאול בשלום. וכל־שכן שאסור לתת מתנה, שהוא קירוב־דעת וְחִבָּה יותר משאלת שלום:

    ברכה, אינה בכלל שאלת שלום, כגון אמירת "בוקר טוב", "ערב טוב" וכדומה. ולכן מותר לבנות־המשפחה וְלַמַּכִּירוֹת, לברך את החתן או אבי־הבן ואת קרוביהן וכיוצא בהם, בברכת "מזל־טוב" וכדומה, וכן מותר להן לומר לְאָבֵל נוֹסח הניחום:

    גם לשאול באופן כללי "כֵּיצַד שלומכם" או "מה שלומכם" וכדומה, אפשר להקל, כיון שאין שואלים באופן פרטי בלבד, אלא בצירוף יתר בני־המשפחה[ה]:

    _____________

    [ד] וטוב להימנע אפילו מאמירת "שלום" בלבד, אלא אם כן כשהדבר הכרחי כגון שיש חשש למריבה. ועל־כל־פנים אין לומר זאת באריכות ובניגון שמחה וצהלה כנהוג בין ידידים וקרובים, אלא בקצרה ובצניעות, לא יותר ממה שמחייב הנימוס:

    [ה]לאביה ולבנה, אחיה חתנה וחמיה, מותרת אף לשאול בשלומם ממש, כי אין זו חיבה אלא דרך־ארץ:

    מתוך הלכות ריחוק מן העריות, "יד מהרי"ץ"

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל