תפילין במקום לא נקי

בסד
אם אפשר מקור שאסור להכניסנתפילין למקום מטונף מה לגבימתפילין בבית כלא שמניחים אותם בלא ברכה
ומקור שלא נוגעים בדבר מטונף שההתפילין עליך
וגם בהחלפה נזהר לא לגעת ישירות מה הדין

פסקי תשובות חלק א סימן מג ב דף שסט כתב הרמ"ע דמותר ליכנס בתפילין במבואות המטונפות ובסימן כה דף רטז כותב ובמבואות המטונפות לכתחילה יש לכסות הקשר של ראש.
ומה הכוונה רגש… מדובר בטדם שלאחר התפילה נשאר עם התפילין עד זמן מנחה על גופו ולו ד ולאחר התפלה עוצר בבית לעזור לאשתו ….וחוזר לכולל… האם יחלוץ תפילין בשביל כך או לא?

בס"ד
אבל קי"ל שמותר להשתין מים מתפילין [וגם לרמב"ם שאוסר אינו אלא משום שמא יפיח בהם, ועאן לא שייך], והרי יש כאן תרתי, חדא שהוא כנגד העמוד, שדינו כצואה, ועוד שהוא כנגד הערוה (של עצמו) והרי אסר הרמב"ם להיות מול ערווה, ועל כל פנים מוכח שלפחות ע"י כיסוי מותר להיות לבוש בהם מול עמוד וערווה וה"ה צואה. ועי' במקור הדין בב"י בשם הרשב"א שזוהי ראיתו מכנגד העמוד, ולמד ק"ו למ"ר
אולם הנה קי"ל בכל עניינים אלו שהכל תלוי בבזיון, והרי רב האיי אוסר ליכנס לבית הכסא קבוע בתפילין, והסביר מ"א שלהשתין שם היה מקום להתיר יותר כיון שצורך הגוף. ואולי זוהי כוונת הרשב"א שבעל נפש לא יסמוך על זה כיון שאין כאן כללים חתוכים, והכל תלוי לפי הצורך, וזה ספקם של פוס' זמננו להחמיר יותר האידנא, כיון שאין כ"כ צורך. ולגבי השואל שליט"א נמי אע"פ שנוהג לילך בתפילין כל היום, מ"מ אפשר שכשאפשר ע"י אשתו בקל עדיף טפי. וכ"ד הלבוש שלא הותר אלא לרופא לשאת מ"ר, עי' צי"א חי"ג סי' ח שהעיר על המ"ב שלא כתב כן
[ולגבי אכילת עראי לא ברור לי מה הבנתם שהוא מצד "בזיון" התפילין, ויותר נראה שמצד חש היחס הדעת נגעו בה]