הלכה ומנהגים – עשה לך רב

שאלה:

שלום רב,
רציתי לשאול משהו שקצת מעניין אותי.
היום בימינו ראיתי משהו די מוזר לי,
היום בוחרים רב בשיטה שיש רב להנהגה ויש רב להלכה.
לדוגמא: בחורים ברבי נחמן להנהגה וברב עובדיה להלכה, הנהגות של חב"ד והלכה של הבן איש חי או הרב מרדכי אליהו וכו,
וראית דברים נוספים כמו בחור שנמצא בישיבה אשכנזית ולומד הלכה של ספרדים וכן להפך,
וכשאנחנו לומדים גמרא או בתקופה מאוחרת יותר כמו הרמב"ם,הגאון מוולינא וכו'. שהיה רב אחד שהיו מצוותים להוראותיו "מרא דאתרא"
וכולם נוהגים לפיו לא משנה אשכנזים ספרדים תימנים וכו'.
מתי כל זה השתנה ומי היה הגורם המכריע לשינוי זה.

ועןד שאלה שמעניינת אותי מאוד.

אדם שבחר לו רב ,לא אמור לסטות לא ימין ולא שמאל ממה שהוראה רבו ומבחינתו קו האמת שלו זה רבו.
עכשיו השאלה היא כזאתי: אם רבו פסק פסק מסוים ואמר שרב פלוני גדול מאוד בתורה טועה. האם בדרך עקיפת כשאני הולך לפי הוראותיו אני גם חושב שהוא טועה על אף שהוא רב גדול מאוד ומי אני שיגיד שהוא טעה.
האם ברגע שבחרתי רב שהולך בדרך מסיומת האם אני שולל באופן אוטמתית את שאר הדרכים שקיימים כי מבחינתי דרכו של הרב זה האמת ובה אני רוצה ללכת.
עם לצורך העניין רבי אומר שמותר לברך על ספירת העומר בין השמשות וכל אלה שאומרים שאסור טועים.
או שרבי אומר שספירת העומר דרבנן ואחרים חולקים על פסקיו ואומרים שזה דאורייתא.
אני עפר ואפר מול הצדקים האלה אבל מי אני שיכניס ראש בין הרים,
הבעיה נוצרת כשנגיד יבוא אדם וישאל מה הפסק, ואני יגיד לו שרבי פסק כך וכך ואמר שכל השאר טועים,
נכון אמרתי לו מה רבי פסק ולא אמרתי שאני אומר שהאחרים טועים אלא רבי פסק כך, אך בעקיפין ברגע שבחרתי בפסקים של רבי אז באופן אוטמתי בלת בררה אני חייב לטעון שהם טועים בהבנתם של הפסק ואני סומך על הרב שלי שהוא לא טעה בפסק.
נסיתי להסביר מקווה שהבנת את שאלתי.

תשובה:

שלום רב

למעשה כל שאלותיך סובבות סביב ציר אחד, וננסה להסביר.

ראשית יש להבהיר נקודה חשובה שאכן השתנתה בדורות האחרונים. בעבר, כל אדם חייב בקרב בני קהילתו לפי מסורת אבותיו, היום יש קיבוץ גלויות עצום, וכולנו נחשפים לדרכים שונות בעבודת ה', וכיון שכל הדרכים אמת, רשאי אדם למרות שהוא ספרדי לעבוד את בוראו בדרך חסידית. לעומת זאת לגבי הלכה ומנהגי התפילה וכדומה, יש כלל שאומר אל תיטוש תורת אמך, לכן נכון עושה אותו אדם שלומד להתפלל בהתלהבות בברסלב אבל לא נוטש את פסיקת בני עדתו שהוא מחוייב אליה וזה בסדר גמור.

שנית, חשוב להבהיר, לא כל אדם שהוא תלמיד חכם בהכרח יכול להביע דעתו כנגד גדולי ישראל חלילה ודרכם… לכן טוב יעשה כל אדם שיבחר לו רב זמין שמתאים לדרכו והשקפותיו אף שאינו תלמיד חכם מופלג בקנה מידה ארצי, אבל ידע את המגבלה שבענין, שכמובן אין לסור מהדרך המסורה לנו מזקני העדה, ואם רב מדבר כנגד תלמידי חכמים מופלגים יש לבדוק אם הוא ראוי לתואר רב… כמובן מותר לכל רב לומר שהוא הולך בדרכו של גדול ישראל פלוני ונשמע להוראותיו וזה בסדר גמור. גם בפסיקת ההלכה מי שנסמך על פסיקה של פוסקים מובהקים זה בסדר גמור, אבל לחלוק על כל הפוסקים זה כמובן שלילי.