הפסק בין ברכה לאכילה לצורך הסעודה

שאלה:

בס"ד.
משנ"ב סימן רעא ס"ק כג' כותב שצריך להביא לפניו עוד לחם משנה וזה לא הפסק משום שחשיב מצרכי הסעודה ומפנה לסימן קסז סעיף ו'. לא ברור לי הדבר שהרי בקסז,ו מדובר על ציור שאם עבר והפסיק בגביל לתורי בדיעבד אינו הפסק (כדברי הרמ"א בהגה והמשנ"ב שם בס"ק מא) ואילו כאן ברעא ס"ק כג הנ"ל מתיר לכתחילה להפסיק להביא לחם משנה.
אשמח לעזרתכם.
תודה מראש.
ערן.

תשובה:

שלום רב

כל הפסק הוא דיעבד, לכתחילה אדם חייב לדאוג לכך שלא יצטרך להפסיק גם בדברים אלו שהם מענין הסעודה. אלא שאם כבר בא לסיטואציה כזו אין לו ברירה אלא להפסיק. וגם בזה לכתחילה יש לרמוז, או להפסיק בשתיקה ושהייה שדינם קל יותר, ורק אם אין אפשרות הוא יכול לדבר. יכול גם להיות שכאן הקל המשנה ברורה יותר כיון שלא מדובר על הפסקה בדיבור.

בהצלחה.