שלום לכבוד הרב,
קודם כל תודה על האתר הנפלא,
יש לי כמה שאלות לגבי קידושין אני עומד להתחתן.
1. אני יודע שזה לא לכתחילה לקנות טבעת עם דוגמא או עם אבן ואם הכלה רוצה טבעת עם דוגמא או עם אבן האם זה יהיה בסדר לקנות כך לכתחילה או שצריך להגיד לה שעדיף לא.
2. אני יודע שאבא שלי מקנה לי את מטבעת האם יש עדיפות לקנות את הטבעת בקנין יד בהגבה או רק קנין יד (להחזיק) וזהו.
3. האם צריך שהטבעת תהיה ביד שלו ואז יעביר לי או שזה יכול להיות ביד שלי ולבקש ממנו שיקנה לי.
4 והאם אבא שלי צריך להגיד לי שהוא מביא לי את זה מתנה או שאני יגיד תביא לי מתנה והוא יגיד כן.
5. מה הפירוש המילה הקנאה.
תשובה:
שלום רב,
אני מתנצל על האיחור במתן התשובה,
1. צריך להגיד לכלה שזו ההלכה להעדיף טבעת ללא דוגמא כלל. על העניין של הדוגמא לא צריך להתעקש יותר מדי, מאחר ומדובר בחומרא בעלמא. אבל, על העניין שלא יהיה אבן טוב, מדובר במחלוקת הפוסקים על כשרות הקידושין ויש להתעקש על כך.
2-5. הקנאה היא העברת בעלות מאדם לאדם ויש הרבה דרכי הקנאה. לגבי הטבעת אפשרי בשני דרכים. א. שאבא משלם לחנות ואומר למוכר שקונה עבורך (עבור בנו החתן) ואז אתה קונה את זה ישירות מהמוכר, על אף שהכסף היה מהאבא. ב. שאבא קונה לעצמו וחוזר ונותן לך במתנה. בשתי הדרכים לא משנה מי לוקח את הטבעת מהחנות, אתה או אביך.
מקורות:
1. עיין בשו"ע אבן העזר סי' לא סעיף ב.
ייתכן לומר שבזמנינו שמכסים פני הכלה ושאלים לעדים אם הטבעת שווה פרוטה, שוב מותר מעיקר הדין לקדש בטבעת עם אבן לכל הדעות (עיין ח"מ שם סק"ז). אבל, רוב רובם של החתנים והכלות אינם יודעים כלל שהטעם שמכסים פני הכלה הוא כדי שלא תראה את הטבעת, וששואלים לעדים אם הטבעת שווה פרוטה כדי להוכיח שהכלה מסכימה להתקדש אף בפרוטה. בהרבה חופות הכלה מכסה את פניה בכיסוי שקוף קצת, או מחזיקה את האצבע צמוד אליה בצורה שהיא רואה את הטבעת וכל הכיסוי לא הואיל כלום. גם העדים אומרים שהטבעת שווה פרוטה בלחש והכלה לא שומעת כלל. ואף הזדמן לי להיות עד בחופה שאחד מגדולי ראשי הישיבות היה מסדר קידושין והוא לא שאל לעדים אם הטבעת שווה פרוטה, בניגוד למפורש בשו"ע שם, ומה יאמרו אזובי הקיר.
2. אם האבא משלם עבור הבן, הרי הבן קונה מדין עבד כנעני וזכיה. עיין שו"ע חו"מ סי' קצ סעיף ד.
