שאלה:
ב"ה.
שלום כבוד הרב.
לפני שנה ומספר חודשים התחתנתי. אין ילדים.
לאחר חצי שנה של מגורים יחד, החלו אצל הבעל בעיות נפשיות וככל שניסיתי לסייע בהתמודדות עמן, הבנתי שהן היו קיימות אצל הבעל עוד לפני והוסתרו ממני (אין הוכחות מבעלי מקצוע, אבל בדקתי את הדברים ממספר ממדים – אנשים שמכירים, בעלי מקצוע באופן עקיף).
בתקופה זו (תיאור חלקי) הסתבר שהבעל כבר לא היה דתי ברמה שהכרתי אותו, נכנס לדיכאון, פחד להיות לבד בבית בזמן שעבדתי או למדתי, רצה כל הזמן ללכת להוריו שיטפלו בו, שהה אצל הוריו יותר מאשר בבית, הולך אוכל אצל הוריו בשבת במקום לשבת לאכול איתי, הולך בבוקר לאמא לשתות כוס חלב ולקחת אוכל לעבודה בטענה שפתאום האוכל שלי כבר לא טעים, אומר שאין כסף על כל הוצאה שהיא (אפילו אוכל ואני לא בזבזנית ב"ה. גם לא היה חסר לנו כסף כדי לחיות) ובשלב מסוים שהחלטתי לעשות הפרדה בחשבונות הבנק, החליט שאינו מוכן לכלכל אותי.
מאחר וכל כך רציתי לברוח (וכמה שיותר מהר כדי להתחיל חיים חדשים), ויתרתי על הרבה דברים (ממון ודבר נוסף שהוביל להסכם הוא פחד הבעל להיבדק על-ידי רב בית דין) והגענו להסכם שב"ה צריך להיות מאושר ונתגרש.
בהסכם נתבקשתי להסיר כל הוכחה למצבו של הבעל. מכאן, ואולי זה כבר לא יהיה מענייני, אבל אני חושבת שמה שהבעל עשה לי (ההסתרה על המצב הנפשי שהתגלתה בהמשך לאחר שגרנו יחד) יכול לקרות לאישה אחרת וכך עלולה להיפגע עוד משפחה (הבעל מתכחש למצבו הנפשי).
האם נכון להשאיר את המצב כך?
פרט לכך, שהסיפור יסתיים ב"ה, ארצה להקים בית בריא בישראל וגם עליי להתמודד עם ההצדקות שלי לסיפור (אני יודעת שעשיתי הכל שיהיה טוב ורק סבלתי בתקופה הזו, עד שגיליתי את ההסתרות ועומק הבעיה שכבר גדולה ממני ולא מאפשרת לקיים חיי משפחה נורמטיביים).
תודה וחג שמח.
תשובה:
שלום רב,
לעניות דעתי מה שבאמת מציק לך זה העובדה שהיית שמחה עם יהיו לך ראיות כלשהם לסיבת הגירושין כדי שתוכלי להעביר אותם הלאה. ולא באמת דאגה לשלומן של נשים אחרות… אם במסגרת ההסכם זה מה שהתבקש בודאי שעלייך להסכים לכך. בעצם את צריכה להוכיח את האמת רק לאחד ויחיד שיבוא במהרה בעזרת ה'. השאר אינם צריכים לדעת דבר!
כל אדם המביט סביבו מכיר סיפורים כאלה ואחרים שלפעמים במבט קדימה אפשר להבחין את השגחת הבורא איך שהדברים התגלגלו כדי שתוכלי להגיע אל הזיווג האמיתי שלך. גם אני מכיר כמה זוגות כאלה שזה נראה היטב למתבונן כיצד הקב"ה סיבב את הכל כדי שהזוגות ימצאו אחד את השני – ולעיתים זה נוצר רק לאחר הסיבוב הראשון. כך לדעתי את צריכה להביט על המצב. הנשים האחרות שעם אחד מהן בעלך יתחתן בעז"ה את לא יודעת את הסיפור שלהם. תני לקב"ה לנהל את העניינים, ואינך זקוקה להתריע בשער רבים.
המון הצלחה בעתיד!
ב"ה.
תודה רבה על התשובה. היא מחזקת את האמונה מאוד.
"מה רבו מעשי השם כי בחכמה עשה".
מעשים כאלה הם עצובים ומשאירים צלקת. אבל ב"ה, הצלחתי לברוח ולקבל את החיים שלי בחזרה.
דבר חשוב שקשור להצדקות ולא ציינתי (שכנראה בגלל כתבתי את השאלה).
הוא היה נשוי פעם אחת והתגרש. אני האישה השנייה ששיקרו והסתירו ממנה.
האדם היחיד שסיפר על הבעיה אחרי שהמצב התחיל היה אחד השכנים. הוא חשב שכבר ידעתי עליה.
שבוע טוב.
אולי אנשים ילמדו לקח שלא צריך להסתיר כל דבר, הן המדוברים עצמם והן מכריהם.
הרבה הצלחה בעתיד
השאר תגובה