שאלה:
שלום הרב!
1.ראיתי בהלכה שאדם שהתחיל ללמוד תורה בהיתר ואח"כ הגיע זמן בדיקת חמץ אזי לא עוצר מלמודו. א"כ למה לא תיקנו שלכל הפחות זה מותנה שלא צריך להפסיק אא"כ עשה תיזכורת או שומר שיזכירהו?
2.מותר לבן לספר או לעשות מסא'ז לאביו?
תשובה:
שלום רב,
1. כל הדברים הללו שתיקנו חז"ל שלא להתחיל בהגיע הזמן אלא אם כן יש לו שומר שיזכיר לו מדובר רק באופן שהוא מתחיל בזמן האיסור (שהגיע זמן המצווה) או חצי שעה קודם לכן, אבל לא תיקנו באופן שזה ממש מוקדם, אני מניח שאם יש חשש ספציפי לאדם שהוא ישכח לעשות את המוטל עליו אם הוא מתחיל ללמוד, מן הסתם עליו לדאוג שלא ישכח, אבל חז"ל לא גזרו אלא רק באופן שהגיע הזמן או שהזמן הולך להגיע, כך זה בתפילה, בקריאת שמע, בהדלקת נרות חנוכה וכן הלאה, ראה סי' רלב וסי' רלה. וגם החולקים בסוף סי' תלא וסוברים שבבדיקת חמץ תמיד עליו להפסיק ללמוד הוא לא משום שהם חוששים שישכח אלא משום שהם סוברים שעליו להפסיק מיד משום שהמצווה היא דווקא בתחילת הלילה.
2. אין איסור לבן לספר את אביו. אולם יש לדעת שאם הוא מספר אותו במכונה או בסכין שעלול לצאת טיפת דם ודאי שאסור. ולגבי מסג' אין איסור.
אבל לעיתים המסז' מעט מכאיב אזי זה לא בעייתי?
אם אפשר עדיף על ידי אחר, אבל אם אין, זו טובתו של האב ומותר.
השאר תגובה