שאלה:
שלום ומבורך! שאלה בנושא בינו לבינה . בזמן שאישה בהריון… האם זה נכון שלפי התורה צריך לפרוש מהאישה למשך כל זמן הריונה… היות והאישה ניקלטה וכל ביאה למעשה האדם מוציא שכבת זרע לבטלה.. והאדם יודע זאת שאישתו בהריון… אז מדוע אין איסור גורף.. שהזרע לא יילך סתם לאיבוד? בנוסף אם אכן מותר… או שחכמים טוענים שזה לא הולך… אם כך הם מנטרלים את איסורנזרע לבטלה… שפירושו לא לצורך.. או בשפת תורה אבנים וסלעים.. שמזה כבר לא ייצא ילדים… לפחות במשך 9 חודשי ההריון. תודה ואשמח להתייחסותך..
תשובה:
שלום רב,
יש לך קצת טעות.. איסור הוצאת זרע לבטלה אינו קשור ללידת ילדים. ואינו מותנה כלל בכך שזה יכול להיביא ילד. לכן יחדי אישות עם אישה מבוגרת שכבר עברה את גיל הפריון או אישה בהיריון ודאי מותרים ופשוט. וכך מבואר גם בשו"ע אבה"ע סי' כג. אלא גדר האיסור הוא הוצאת זרע לבטלה שלא כדרך אישות – עם האישה ובמקום המתאים – דרך ביאה.
