שאלה:
הזמנתי מוצרים מחו"ל ולא הגיעו אלי בזמן הקבוע ולאחר מכן זיכו אותי בגין כך כפי שנידרש ופתאום לאחר חודש מהזיכוי ויותר מגיעים אלי המוצרים בדואר האם אני נידרש לשלם וו לדווח על כך או לא {מדובר במוכרים גויים בסין וכדומה}
האם יש למוצרים האלה דין של אבידה ואז במקום שאין חילול ה' אז מותר לקחת או שלא ואז יש דין של גזל בעכו"ם?
תשובה:
אם על פי ההסכם עם המזמין אינך צריך לדווח שקבלתה את המוצרים אין לך חיוב להודיע לחברה ואין בזה חיוב השבת אבידה.
אם על פי ההסכם עם החברה עליך להודיע לחברה שקבלתה את המוצר עתה הנך חייב כסף לגוי, בשו"ע[1] נפסק הפקעת הלואה גוי מותרת והיינו שאינך חייב לשלם לגוי חוב ממון במקום שאין חילול ה'. ולא מוטל עליך חובה להודיע למוכר שקבלתה את המוצר.
וכן יש להוסיף שהמוכר מתייאש מכסף התשלום שיודע שרוב האנשים שיקבלו את המוצר לא ידווחו שקבלו וישלמו.
אומנם כל זה אם היה מקח אולם אם בטלה הקניה על ידי שהודיע שאינו רוצה הרי הוא ממון גוי שנשלח אליו ועל כן אם הגיע כבר החפץ לידו הרי אבידת גוי שאינו חייב להשיבה. ובמקום שאם יחזיר היה קידוש ה' הרי זה משובח.[2] אולם לכתחילה אם לא יקח את החבילה תחזור לשולח אין לזה דין אבידה אלא הוא ממון גוי שיחזור אליו ואל לו לקחת ממון זה.
[1] חו"מ סימן שמח' סעיף ב' ובש"ך ס"ק ג' כתב בשם יש"ש הפקעת הלואה מותרת כשאומר עליך אני סומך ומותר רק בחוב שהלוה לו ממון או חוב מכס אולם בחוב דרך מקח אסור. ולפי דבריו אסור להפקיע חוב שנוצר ע"י מכירה. אולם הדבר קשה בסברא מה החילוק. ובפתחי חושן גניבה וגזלה פרק א' הערה ג' העיר ביש"ש כתב שמה שהוא בעת המקח דומה לגוזל כאילו אתה לוקח את שלו בעל כורחו, ועפ"ז החילוק אם בעת שלוקח את החפץ דעתו שלא לשלם דומה לגזל שתחילת לקחת החפץ הייתה ע"מ שלא לשלם ועל אסור לעשות כן. אף שעתה החפץ בידו וחובו הוא חיוב דמים מ"מ כיון שבא לידו באופן האסור חייב לשלם דמי החפץ. אולם אם קיבל את החפץ כדין לאחר שלא עמדו בהתחייבות אלא שטעו ושלחו לו את המוצר יש מקום לומר שמודה הים של שלמה שמותר להפקיע הלוואתו באופן זה. ודבר זה צ"ע .
[2] חו"מ סימן רסו' סעיף א' וז"ל אבדת העובד כוכבים מותרת, שנא' אבידת אחיך (דברים כב, ג). והמחזירה, הרי זה עובר עבירה, מפני שהוא מחזיק ידי עוברי עבירה. ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפארו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח. ובמקום שיש חילול השם, אבידתו אסורה וחייב להחזירה.
הרבנים המשיבים : ר' אשר דזימיטרובסקי, הרב אברהם בוטרמן ור' גבריאל לומברד
