שאלה:
בס"ד. שלום רב לכל הרבנים
יש לי כמה שאלות. הראשונה היא בנושא עירוב:
הנני מתארח לפעמים בשבת אצל הורי הגרים בקיבוץ. הקיבוץ עצמו מוקף בגדר מערכת מעולה ומעל השערים ישנו חוט עירוב כדין שסדרה המועצה הדתית בעקבות בקשותיהם של המתארחים הדתים בקיבוץ. כששאלתי היכן הוא העירוב עצמו היינו מזון הסעודות כנהוג אזי ענו לי שאין צורך בכך בגלל הגדר המעולה. האם נכון הדבר? שאלה ב' היא האם יש לשמוע בקול אמא המבקשת במפגיע שלא לקום לכבודה? שאלה ג' נתנו לי סכום כסף גדול אך התנו עימי שלא אתן ממנו מעשרות. האם מותר לי לעבור על התנאי (ללא ידיעת המתנה כמובן)? בתודה מראש א. האפט
תשובה:
שלום רב
העירוב כולל שני ענינים, יש את הקפת הישוב כולו בגדר או בצורות הפתח כדי ליצור שכולו יחשב כרשות היחיד וכחצר אחת, ומלבד זאת כדי שכל הבתים הפתוחים בעצם לאותה חצר יוכלו להוציא מהם לחצר צריך לעשות עירובי חצרות. הקפת הישוב צריך שתהיה מפוקחת באורח קבע, כיון שחוטי העירוב עשויים להקרע.
דרך עשיית עירוב חצירות: לוקחים פת ומזכים אותה לכל דיירי החצר ומניחים אותה באחד הבתים שבחצר, לפני שמזכה את העירוב מברך ‘על מצות עירוב’ ואחר כך אומר ‘בהדין עירובא יהיה שרא לן לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית לכל הבתים שבחצר’ ובחדר מדרגות צריך לומר גם את הנוסח של שיתוף מבואות כיון שיתכן שדינם כדין מבוי, וכך הוא הלשון ‘בהדין עירובא יהא שרא לנא לאפוקי ולעיולי מן הבתים לחצר ומן החצר לבתים ומבית לבית ומחצר לחצר ומגג לגג ומבתים לחצרות ומחצות למבוי וממבוי לכל הבתים והחצרות שבמבוי זה לנו ולכל הדיירים במבוי זה’.
שיעור הפת לצורך העירוב הוא: כגרוגרת לכל בית שבחצר ובחצר שיש בה למעלה מי”ח [18] בתים די בי”ח גרוגרות לכל בני החצר. לפי שיעור החזון איש שיעור י”ח גרוגרות הוא כ800 סמ”ק שהם כ13 מצות מכונה.
ב. אכן המנהג להקל שלא לקום לכבוד ההורים כאשר אינם מעונינים בכך.
ג. כאשר אדם נותך לך מתנה ומקפיד שתשתמש רק לצורך מסויים ולא תפריש מעשרות, אין חיוב מעשרות.ראה דרך אמונה מתנות עניים פ”ז ציון הלכה אות סז.
