משלוח מנות כשאינו יודע מי השולח / בן הסמוך על שולחן אביו

רבני בית ההוראה
ט"ו אדר ה'תשע"ז

שאלה:

שלום

א. במקרה שאני מביא משלוח מנות למישהו הביתה, והוא לא נמצא בבית אלא אמא שלו קיבלה את המשלוח, האם יצאתי י”ח אפ’ אם הוא ראה את המשלוח רק בלילה?

ב. האם בן הסמוך לשלחן אביו יכול לקחת מצרכים מהבית ולתת לאבא שלו ולקיים משלוח מנות?

תודה

תשובה:

 

שלום רב

  1. נחלקו אחרונים בטעם מצות משלוח מנות: יש מבארים שמצוה זו באה להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, ולהראות שעם ישראל מאוחד ומלוכד – להיפך ממה שאמר המן הרשע (אסתר ג ח): “ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים”. ויש מבארים, שתיקנו זאת כדי שיהיו צרכי סעודת פורים מצויים לכל אדם מישראל בריוח.

    על פי מחלוקת זו, דנו אחרונים בבן “כרך” ששלח משלוח מנות ביום ט”ו באדר לבן “עיר” [שיום הפורים לגביו הוא בי”ד באדר], אם יוצא בכך ידי חובתו: לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא כדי שיהיו צרכי סעודת פורים מצויים לכל אדם מישראל, אינו יוצא בכך ידי חובתו, משום שמקבל המנות אינו נזקק ביום ט”ו לצרכי סעודת פורים. אולם, לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, הרי אף באופן זה מתקיים הענין (עיר הקודש והמקדש ח”ג פכ”ו אות ז).

     כמו כן, דנו אחרונים לענין אדם ששלח מנות לחבירו, ומקבל המנות אינו יודע מי הוא ששלחם, אם יוצא בכך ידי חובתו: לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא להרבות אהבה ואחוה בעם ישראל, אינו יוצא בכך ידי חובתו, שכן חבירו אינו יודע מי הוא שאוהבו וחפץ בטובתו. אולם לדעת הסוברים שתכלית המצוה היא שיהיו צרכי הסעודה מצויים לכל אדם מישראל, יוצא הוא ידי חובתו אף באופן זה (שו”ת כתב סופר או”ח סי’ קמא, וראה שם שמצדד להלכה שאינו יוצא ידי חובתו באופן זה).

  2. ומכל מקום אם בלילה ידע מי שלח נראה שלכל הדעות יוצאים ידי חובה, בפרט שהאמא יכולה לספר לו במהלך היום.

2. מעיקר הדין המשלוח מנות לא צריך להיות משלך ממש, ודי בכך שיש לך רשות לתת אותו למי שתרצה, ונמצא שהמשלוח הגיע לתעודתו על ידך ומכוחך. אולם לכתחילה ראוי כן לזכות בו קודם נתינתו, תבקש מההורים שיאפשרו לך לזכות בו שיעה שלך, ואז תגביה אותו מעט לשם קנין.

מקורות:

2. ראה הליכות שלמה מועדים פרק ז מדברי הגרש”ז אויערבך, ומשום כך הורה שאף שכל מה שקנתה אשה קנה בעלה, אין הוא חייב להקנות לה מזונות לקיום מצוה זו והיא יכולה לקיימה בשלו. וכ”כ בשו”ת אבני ישפה או”ח סי’ קיד. נפקא מינה בזה, במה שמצוי שאנשים מזמינים משלוח מנות דרך הטלפון והתשלום נעשה לאחר החג, שנראה שזה מועיל לקיום המצוה. אולם בשו”ת ציץ אליעזר חי”ט סי סז כתב שבאופן זה יש לחנות להקנות את המשלוח לנותן כדי שיוכל לקיים בו את המצוה, ונמצא שלדבריו צריך להיות המשלוח משלו.

2 תגובות

    רמי:

    לגבי א, האם חייב שהמקבל ידע בדיוק איזה משלוח מנות הוא שלח (כי לאחר שחוזר הביתה הוא רואה כמה משלוחי מנות והוא לא יודע בדיוק של מי כל אחד, או שכבר פתחו את משלוחי המנות אז הוא לא יודע מה בדיוק השולח נתן)? תודה.

    רבני בית ההוראה:

    לא נהגו להקפיד עד כדי כך, אף שידוע על הרב מבריסק שהסתכל בכל משלוח.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *