שאלה:
שלום הרב !
ניגש אלי תלמיד בבני עקיבא והוא שאל אותי האם מותר לו להתחפש לבת (לשים רק חצאית ופאה), לצורך הצגה בארועי פורים.
מה הדין בפרט ובכלל ובאיזה מצב אם לא יהיה כן מותר?
תשובה:
עדיף שלא לחפש את הבן לבת ולהפך אך המיקל בתחפושת כשיש מתחת בגד המתאים לו אין למחות בידו.
כמו כן אם כל המלבושים של בן, ורק לבוש אחד הוא של בת יש להקל גם בחגיגה שלפני פורים.
כמובן כל דברינו אמורים כששומרים על גדרי הצניעות, חלילה לאשה ללבוש מכנסיים!!!
מקורות:
שו”ע או”ח סי’ תרצו סעיף ח, ומשנ”ב סק”ל.
מקורות:
אולם ישנם אופנים כמו הצגה חינוכית שמציגים רק לבנות שייש להקל ע"פ מה שפסק הגאון הרב שלום מאיר סיאני שליט"א בספרו 'אורחות הלבוש'.
ז"ל, 'עיקר מה שיש להסתפק בזה הוא 'בהצגה חינוכית' שעושים בד"כ תלמידות סמינר ומיועדות לבנות ונשים, אשר מטרת 'ההצגה' היא להקנות ערכים חינוכיים ולימודיים, ולצורך הצלחת ההצגה שתהא ברמה נאותה וטובה, מזמינים מאפרת או מלבישה שמחפשת את הבנות היטב כ"א כמובן לפי תפקידה, יש המתחפשות לרב או למוכר וכדו', והדבר עלה אצל כמה מגדולי ישראל האם יש בזה איסור 'לא ילבש גבר שמלת אשה', או שאין בזה ולא כלום שהרי מדובר בתלמידות שאינן מתכוונות להראות כאיש אלא 'בהצגה' לבד.
אולם כפי שכתבנו בהערה לקמן, שכל זמן שפעולת הלבישה היא מקסימום דימיון למראה איש כגון שעושות כן 'בנות סמינרים' אסור.
ובשו"ת נהרות איתן (ח"ב סי' מ)הרחיב כן בטו"ט מאחר שנשאל ע"י מנהל סמינר חרדי לבנות בדבר הצגה הנעשית ע"י תלמידות הסמינר ומיועדות לבנות ונשים בלבד, ושאלו מאחר דחלק מהבנות צריכות להתחפש לגברים, רבנים וכדו', האם יש בו איסור 'לא ילבש', ובאיזה אופן אין איסור כלל.
והשיב ע"פ סברת הראשונים והאחרונים שהזכרנו לעיל, דלמעשה שרצונן ללבוש בגדי גבר לצורך הצגה, אע"פ שהיא הצגה חינוכית ויש בה תועלת, מ"מ היא נחשבת לשמחה של רשות ולא לשמחה של מצווה, ובשמחת הרשות הרי נתבאר שאין להתיר לאשה ללבוש בגד של גבר אפילו רק בגד אחד, ולכך לא נוכל להתיר מחמת שבאופן זה של נידון השאלה לא יבואו לידי מכשול, כיוון שבכל אופן אחר שאשה לובשת בגד של איש יתכן שתבוא לידי מכשול, ולא הולכים לפי המציאות הפרטית שלה, ומשום הכי אף בדבר הרשות יש לצדד לאיסור.
ולכך, אף בהצגה שהיא חינוכית שנעשית על טהרת הקודש על מנת להמחיש סיפורי צדיקים ודברי מוסר, מ"מ יש צד אסור לאשה ללבוש בגדי איש אפילו כשהוא בדרך שחוק ועראי.
ונראה שכל יסוד האיסור בגמ' בנזיר ללבוש בגדי אנשים לנשים ולהפך, הוא בזמן שבגד זה מוגדר באותו מקום ובאותו זמן כבגדי אנשים או נשים, ועל ידי לבישתם האיש נעשה לאשה והאשה נעשית דומה לאיש ואיכא פריצות ותועבה, אבל באופן שאשה לובשת בגדי אשה אשר אינה רגילה בכך, כגון שהם בגדי אשה משונים אע"פ שהם דומים לבגדי איש, אבל כל אחד מכיר שאלו הם בגדי אשה, אין כל איסור בכך.
וכן הדין בבגדי אנשים וכיוצא בזה, אם גבר לובש בגד משונה של איש אף שדומה לבגד של אשה, כיון שכל אחד מכיר מיד שהוא בגד איש ליכא בזה נידנוד איסור כלל, מאחר שניכר בבירור שהוא איש.
אשר על כן בנידון דידן שיש צורך עבור ההצגה לחפש את הבנות, יש להורות למנהלת התפאורה שתלביש רק בגדי נשים משונים ולעשותם באופן עראי שיהיו דומים לבגדי אנשים, כגון שבכמה מקומות יצמידו עם סיכות ביטחון, ועי"ז אע"פ שנעשה דומה לבגדי האיש, מ"מ ניכר לכל שזה בגד של אשה, ובאופן זה אפילו אם תלבש את כל הבגדים באופן זה לא תשתנה זהותה, ועדיין כולם יכירו וידעו שהיא אשה, ובאם תוכל לעשות רק בבגד אחד בודאי שפיר דמי, ותבוא עליה ברכה.
ע"פ דברי שו"ת נהרות איתן המובא לעיל, אולם העיקר כדאמרינן כל שע"י מעשיה אינה משנה את מהותה ואין יכולים להתבלבל שהיא אשה יש מקום להתיר.
וגם באופן שיש צורך ללבוש גלימה, נראה שיש להתיר במקום שאף הנשים בשעתו היו לובשות גלימה כזו, או באופן שלא ניכר בבירור שזה בגדי איש, וממילא אי אפשר להגיע על ידם לכלל טעות שיחשבו שהיא איש, אע"פ שבארצות מסוימות יש מנהג שהאנשים הולכים עם גלימות.
ותן לחכם ויוסיף לקח ועי' מה שהרחבתי בזה בשער בירורי ההלכה בתשובה לת"ח אחד שליט"א.
ועוד מדברי הפוסקים בהצגה של פורים לנשים עי' שו"ת בשבט הקהתי (ח"ב סי' רנח), וכן באורחות רבנו (ח"א עמ' רכו אות ו) שכתב לאסור לילדות קטנות בכיתה א' ללבוש בהצגה בגדי ילד, אף שבאות להצגה רק נשים, וכן אסר ללבוש רק חצי מהבגדים, כגון מכנסיים וע"ז ללבוש שמלה כמובא לקמן (בבגד כלאים).
השאר תגובה