כתיבת עשרת הדברות על קלף

שאלה:

האם מותר לכתוב את עשרת הדברות בצבע על קלף

תשובה:

שלום רב

האיסור נאמר על הכנת קונטרס כזה מיוחד לציבור, אבל על פי האר"י גם ביחיד אסור לאומרם, מפני תרעומת המינים שהיו אומרים שרק הם ניתנו משמים.

מקורות:

ראה רמ"א ומשנה ברורה סי' א סעי' ה, ומחזיק ברכה שם ס"ק ח.

בבתי כנסיות רבים נהוג לשים לוחות עשויות אבן (או חומר אחר) על-גבי ארון הקודש, כשעליהם חרותות עשרת הדיברות בנוסח מקוצר. האם יש בכך חשש של מתן מעמד מיוחד לדיברות?

ביחס לאמירת עשרת הדיברות מידי יום, כפי שהומלץ על-ידי השולחן ערוך (סימן א), הוסיף הרמ”א (סעיף ה) שאסור לומר את עשרת הדיברות בציבור (כמבואר בבית יוסף, שם, שדווקא ביחיד מותר לאומרן). במשנה ברורה (ס”ק טז) ביאר את טעם הדבר מפני הכופרים, שיאמרו “אין תורה אלא זו”. הוא מוסיף שמסיבה זו אין כותבים אותו על קונטרס המיוחד לציבור.

מסיבה זו כתב בשו”ת אדני פז (סב) שאסור לקבוע את עשרת הדיברות על לוח שעל-גבי ארון הקודש (עי’ בפסקי תשובות, הערה 148, שהביא פוסקים נוספים שחששו לכך). אך בספר ‘אורח נאמן’ (סימן א, ס”ק נא) כתב להקל בכך, כיוון שהנחתם מעל ארון הקודש היא כדי להורות שכל התורה ניתנה מסיני, שכן כל התורה נכללת בעשרת הדיברות. הוא מוסיף לפי דרכו שאין לעשות כן חוץ מעל-גבי ארון הקודש.

בשו”ת רבבות אפרים (א, ג) הוסיף שמותר לעשות כן מטעם נוסף, כיון שעשרת הדיברות אינן כתובות על-גבי הלוח במלואן, אלא בגרסה מקוצרת, ומכאן שאין לעשות את המנהג. ואמנם, מנהג נפוץ הוא לארוג את הדיברות בנוסח המקוצר על הפרוכת של ארון הקודש, ולא מצאנו שימחו על כך.