לתרומות לחץ כאן

אשה שזנתה תחת בעלה והתגרשו האם מותרת לגרוש כפילגש

שאלה:

שאלה:
אשה שבגדה בבעלה ואסורה לבעלה ולבועלה, האם אחרי שהבעל מגרשת אותה היא יכולה להיות אצלו בתור פילגש ? כמו שמצינו באשה גרושה בעלה הראשון והתחתנה עם אחר והתגרשה גם מהשני, הרי אסורה לבעלה הראשון מכל מקום מותרת לו בתור פילגש, אולי נאמר שאותו דבר שזה מה שהיא אסורה לבעלה אחרי שזינתה תחתיו היא דוקא אסורה כשהיא נשואה לו אבל לא בתור פילגש, וכן מה שאסורה לבועלה האם זה דוקה כשהוא נושאה לשם אישה בקידושין אבל לא כשחיה עימה בתור פילגש?

תשובה:

 

שלום רב,

ראשית צריכים לשים לב, האיסור הוא ודאי. אלא שהשאלה שלך יכולה להיות האם יש איסור דאורייתא. כי גם מחזיר גרושתו בלי קידושין יש איסור דרבנן. התשובה לשאלתך שאכן יתכן שאיסור לאו לא יהיה משום שזה נלמד מהפסוק של מחזיר גרושתו.. אולם ראה במקורות שיש דעה שאין איסור דאורייתא בלי קידושין.

מקורות:

בגמרא בקידושין עח,א מבואר שאביי ורבא מודים במחזיר גרושתו לאחר שנישאת לאחר, שבעל ולא קידש אינו לוקה. ומבואר שאין בזה איסור תורה. כלומר, מחזיר גרושתו לאחר שנישאת, אין איסור דאורייתא אם הם חוזרים זה לזה בלי קידושין. וכידוע שאיסור אישה שזינתה תחת בעלה יש גם לאו וגם עשה, עשה: “ונטמאה”, לאו: “לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה אחרי שהוטמאה” שפסוק זה נאמר במחזיר גרושתו. והגמרא ביבמות יא,ב הביאה לרבות סוטה שנטמאה. לכן בכל בעל שנשאר עם אשתו שזינתה תחתיו עובר על איסור לאו ועשה.

ואכן האבני מלואים בסי' לג הוכיח מדברי הרשב"א שאיסור לאו אין בסוטה שחזרה לאחר גירושיה לבעלה בלי קידושין. אבל עשה של ונטמאה קיים גם בלי קידושין. אולם בשו"ת אבני נזר (אבה”ע סי’ רמ אות ד-ו) חידש שאין איסור סוטה לבעלה מדאורייתא לאחר שגירשה ובא עליה בלי קידושין. שגם אין גם איסור עשה של ונטמאה בלי קידושין. ובאות ו’ שם גם הוסיף שממילא גם לבועל בלי קידושין אין איסור דאורייתא.

לגבי איסור דרבנן בהחלט יתכן שיש, וגם בזה יש להאריך. (אם כי נדמה לי שיש תשובה ארוכה בספר משפטים ישרים על מחזיר גרושתו בלי קידושין אם יש איסור דרבנן, כעת לא מצאתי). וכמובן יש באפשרות זו גם איסור פילגש שיש אומרים שהוא דאורייתא ויש אומרים דרבנן כפי ששכבר דנו בהרחבה בסי' כו וובנושאי כלים ובאוצר הפוסקים.

הצטרף לדיון

6 תגובות

  1. לפי מה שידוע לי דנקטינן להלכה שבמחזיר גרושתו ללא קידושין אחר נישואיה לאחר והתגרשה גם מהשני ומחזירה בתור פילגש מעיקר הדין מותר לכתחילה (אלא שאין אנו נוהגין היום לחיות עם פילגש עיין תשובת היעב"ץ הידוע שהיה מאד בעד זה להתיר), ולפי שהבנתי מתשובתך שכן באשה שזנתה תחת בעלה וגירשה כדין יש לה את אותו דין כמו מחזיר גרושתו הנ"ל ומעיקר הדין תהא מותרת לו בתור פילגש, וגם במחזיר גרושתו אחר שזנתה תחתיו והתחתנה שוב עם אחר והתגרשה ממנו יהיה מותר לבעלה הראשון לחיות איתה בתור פילגש. שכן דיניהם נלמדים מאותו דין. אני מקווה שהבנתי נכון, אשמח לתשובה. יישר כחכם

  2. א. אני לא יודע מה זה נקטינן? זה שו"ע מפורש? אני זוכר שראיתי פעם בשו"ת משפטים ישרים שרצה לטעון כך ונדמה לי שהביא ראיות, אבל אני לא זוכר כעת, ובודאי לא ברמה שאני יכול לחתום על המילה: נקטינן!
    לעצם ההשוואה שלך למחזיר גרושתו שזה אותו דין. זה נכון לפי האבני נזר שהבאתי, ולא נכון לפי האבני מלואים בסי' לג שכתב בפירוש שאיסור ונטמאה עדיין שייך בלי קידושין. משום שרק איסור לאו נלמד ממחזיר גרושתו.

  3. מי שהוציא קול על אשתו שזינתה ואמר שנתברר לו הדבר, ואחר כך אמר אינו אמת אלא מחמת הכעס שהכעיסתו הוציא קול זה, אם נותן אמתלה לדבריו מותרת, ואם לאו אסורה לו"
    מקור דין זה: מדברי הרא"ש בתשובה, ומקור הרא"ש מדברי הגמרא בכתובות האומרת שהיא מקודשת ונתנה אמתלא וכן אשת שמואל שאמרה שהיא נדה ולמחרת אמרה שהיא טהורה שנאמנת אם נותנת אמתלא

    מי שגירש את אשתו מחמת הקול שהוציא וכעת רוצה לחזירה
    קטו. בסימן קטו' סוף סעיף ה' מביא הרמ"א שאשה שאמרה לבעלה שזינתה אע"פ שאינה נאמת אם כבר גירשה הבעל אסור לבעלה להחזירה, ואפ' אם החזירה אינה נאמת, ומבאר שם הח"מ שיש לחלק שאם גם לאחר הגירושין עמדה על דבריה שהיא נטמאה שאז לא שייך לומר עיניה נתנה באחר ושוויא עליה חתיכא דאיסורא רק אז אסור להחזירה, אבל אם חזרה מדבריה הראשונים ואומרת שהיא טהורה ונתנה אמתלא מדוע אמרה קודם שהיא טמאה אז מותר לבעל להחזירה.
    קטז. [יש לדקדק מדוע צריכה כלל לתת אמתלא ועיין הפלאה]
    קיז. היות וכל טעם שאסורה האשה עליו הוא מדין שוויא עליה חתיכא דאיסורא, הנה בשו"ת צמח צדיק [הקדמון] מביא להדיא בפשטות כמה פעמים שבי"ד כופה להוציא, אבל החת"ס מחלק חילוק בין שאר איסורים לבין מי שאומר שאישתו זנתה בפניו, שבשאר האיסורים אכן הדין נותן לכוף ולהוציא, אבל באומר שאישתו זנתה ומתחרט אח"כ בזה אם גירשה ורוצה להחזירה אין כופין אותו להוציא ומבאר החת"ס בטעם הדבר שאמנם לגביו נפסק הדין של אינו חוזר ומגיד, ולגבי הבעל עצמו יש את הדין כמו נדר או עדות שאינו חוזר ומגיד אבל לגבי הבי"ד הדבר בספק האם אכן זינתה, וגט מעושה שלא כדין הוא פסול מהתורה ואם אמת הדבר שלא זינתה אסור לכופו, ואם יכפוהו ותנשא לשני אז בניה מהשני הם ממזרים ומשום כך אין לכוף אותו לגרש, ואומרים לו דע לך שהאשה נאסרה עליך אבל אין בי"ד הבי"ד כח לכוף אותו ולגרשה, ומביא ראייה לדבר, שאשה שאמרה אשת איש אני ונתקדשה לשני ולא נתנה אמתלא מספקת, הדין הוא שאכן אסורה לשני אבל צריכה מהשני גט מספק, רואים מכך שאמנם היא אסורה לשני מכח שוויא עליה חתיכא בזה שאמרה שהיא אשת איש ובוודאי מוציאים אותה מהשני בעל כרכה אבל מכל מקום גט מהשני היא עדיין צריכה גט כי יש לנו ספק למרות החזקה שהיא אשת איש לראשון אבל לגבי הבי"ד אכן יש עדיין ספק בדין זה, וא"כ באיש שחזר בו מהטענה של זנות של אשתו עדיין בי"ד מסופק בזה ובכל מקום בו בי"ד מסופק האם צריך להוציא אז אסור לכוף ולהוציא
    קיח. בכל זה רק בחוזר מדבריו הראשונים, אבל אם עומד בדיבורו שאכן היא זנתה, שיטת הרמב"ם שאין כופין להוציא ללא עדים ברורים אבל הריטב"א חולק ופוסק שאפ' בזה אין לכוף להוציא, אבל במקום שלא חזר בו פשוט הדבר שאין בי"ד כופין אותו להוציא. [כל הנ"ל מסימן קטו' פת"ס ס"ק לז']

  4. שלום רבני ההוראה חזק וברוך על התשובה!
    1. האם אפשר עוד מקורות שסוברים כמו האבני נזר?
    2. האם האבני נזר סובר שמותרת לגמרי ללא קידושין או עדיין אסורה מדרבנן?

  5. ודאי שיש איסור דרבנן. לגבי השאלה האם יש עוד שסוברים כך, אני לא זוכר, נדמה לי שיש תשובה דומה לזה של רבי רפאל בירדוגו בשו"ת משפטים ישרים צריך לבדוק שם.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל