זמן ברכות השחר והנחת תפילין

שאלה:

שלום כבוד הרב יש לי שאלה
1.מאיזה שעה מותר לברך ברכות השחר ולהניח תפילין?

תשובה:

אדם שישן בתחילת הלילה: אם קם לפני חצות הלילה ונוטל ידיו, אינו יכול לברך על נטילת ידים, אלא בבוקר לפני התפילה יטנף ידיו [או ילך לשירותים] ולאחר מכן יטול ידיו ויברך ברכה זו. אבל אם קם לאחר חצות הלילה, מעיקר הדין הוא יכול לברך ברכה זו, אלא אם כן הוא יודע שיצטרך לטנף ידיו לפני תפילת שחרית פעם נוספת שאז עדיף לדחות ברכה זו  ולאומרה בסמוך לתפילה [במקרה שלך יש להניח שעליך לדחות ברכה זו לבוקר]. ברכת אשר יצר, אם ישן לאחר חצות הלילה, יכול לברך ברכה זו גם אם לא עושה צרכיו, אולם לכתחילה עדיף שיברכה לאחר עשיית צרכיו. ואם קם לפני חצות הלילה אינו יכול לברך ברכה זו אא”כ עשה צרכיו.

ברכת אלוקי נשמה ניתן לומר החל מחצות הלילה, אף שישן רק בתחילת הלילה. ברכות התורה יש לומר לאחר שקם מהשינה.

שאר ברכות השחר, אלו שנתחייב בהם [האמורים לענין קומו משנתו] יכול לאומרן מחצות הלילה, ואלו התלויות במנהגו של עולם [הנותן לשכוי בינה], יברך לאחר עלות השחר.

על החילוק האמור בענין ברכת על נטילת ידים ראה ביאור הלכה סי’ ד ד”ה כל. על ברכת אשר יצר ראה משנ”ב שם ס”ק ג. על ברכת אלוקי נשמה ראה קצות השולחן סי’ ה סעי’ ה. על ברכות התורה ראה שו”ע סי מז סעי’ יב ובהרחבה כאן.

זמן הנחת תפילין, הוא כאשר יש מעט אור בחוץ, כשיעור שיכול לראות את חברו ממרחק ארבע אמות [2 מטר] ולהכירו [כמובן ללא אמצעי תאורה…]. לבחון את הזמן הזה על פי המציאות בשטח כמעט לא אפשרי, צריך יום שאינו מעונן והירח אינו מאיר בו, ואין תאורת רחוב, במישור ולא בעמקים המוסתרים בהרים וכו’ וכו’. לפיכך מצינו בזה שתי דעות עיקריות שהתקבלו בין חכמי הדורות: יש אומרים שהזמן הוא 60 דק’ לפני הנץ החמה [ראה כף החיים סי’ יח ס”ק יח, וס’ ארץ ישראל פרק א אות ד], ויש אומרים שהזמן הוא 52 דק’ לפני הנץ החמה [ראה ס’ הנברשת דף מג, וס’ בשעריך ירושלים עמ’ צא, שכך נהג רבה של ירושלים הגר”ש סלנט]. זמנים אלו מתאימים לאופק ארץ ישראל, ויש לכוונם בהתאמה בכל מקום בעולם לפי האופק שלו.