מתי העמידו חז"ל דבריהם במקום תורה

שאלה:

בס"ד

שלום רב ,

דנו בישיבה בשאלה הבאה , מה הדין כאשר אדם קם בבוקר דקה לפני

סוף זמן ק"ש (נאמר לשיטת הגר"א) ויש לו זמן לקרוא ק"ש אך הוא לא

יוכל ליטול את ידיו ולא לברך ברכות התורה , האם הוא צריך לקרוא ק"ש

אעפ"כ כיוון שזו מצווה מהתורה או שחז"ל העמידו את דבריהם והוא לא יכול

להוציא דברי קדושה מפיו הן מצד שלא נטל את ידיו והן מצד ברכות התורה

(אם כי כנראה שמצד ברכות התורה זה יותר קל)?

בעצם בעיקר השאלה עומד הרעיון מתי העמידו חז"ל את דבריהם במקום

תורה , ולכן נשמח אם הרב יוכל להרחיב מעבר לשאלה לעיל , גם בשאלה

הבאה – מתי העמידו חז"ל את דבריהם במקום תורה , האם הם תמיד צריכים

להודיע על כך בתלמוד , או שכל מצווה מדרבנן כאשר היא מתנגשת עם

התורה אנו אומרים ש – העמידו את דבריהם במקום תורה.

תודה רבה

תשובה:

ספציפית לגבי השאלה שהצגת אין בעיה, שכן מפורש בפוסקים שכאשר אין לאדם מים הוא מקנח בבגד ואומר דברי תורה, כמו כן אין הכרח שיש חיוב ברכות התורה לפני קריאת שמע, ונסתפק בכך הבית יוסף בסי' מז [ולכן מי שלא בירך אלא כיוון באהבה רבה צריך ללמוד לאחר התפילה ולא די בכך שקרא את שמע]. כמו כן לעצם הענין ברור הוא שהכלל הגורף שלא העמידו חכמים דבריהם במקום מצוה, ואפילו מצות עשה ולא רק באיסור לאו, ראה פני יהושע סוכה לג ב וצל"ח פסחים פא א.

חורג מהענין באופן מפתיע הנושא של אכילה בסוכה כששולחנו מחוץ לה, שדנו בזה התוס' בסוכה ג א, ושם מבואר בדבריהם [והביאו עוד כמה דוגמאות שם] שחכמים העמידו דבריהם במקום תורה, ומי שעושה כך אינו יוצא ידי חובתו, ובאחרונים ניסו לתת לכך כמה הסברים, הרווח שבהם הוא שמדובר במצוה הבאה בעבירה, כיון שחכמים אסרו אכילה שכזו. ממילא יוצא שלא חכמים הפקיעו את המצוה, אלא זו תוצאה בלתי נמנעת מכך שעבר על דבריהם. וראה במפרשים שם הסברים נוספים.

בהצלחה רבה ויום נעים.