לכבוד מרנן ורבנן שלום רב,
אם אדם הקיץ משנתו ב-4 לפנות בוקר מפני שהוצרך לנקביו, ולאחר שהתפנה הוא מתכוון לחזור לישון עוד כשעה בכדי לקום בשעה 5 ולהתחיל את היום, והוא חושש שעל פי רוב הוא יוצרך לנקביו שוב פעם בקומו – האם יברך "אשר יצר" פעמיים (כלומר גם ב-4 וגם ב-5 על כל יציאה בנפרד), או שמא יברך רק פעם אחת ב-5 ויכוון לפטור גם את של 4?
במילים אחרות – האם לכתחילה ראוי יש להחמיר ולחוש לדעת החיד"א והבא"ח וסייעתם שזמן ברכת "אשר יצר" לא יותר מחצי שעה? (ומהיות טוב אל תקרי רע) – או שמא אין לחוש כלל לסברתם (ולסב"ל) ויש לפסוק בפשטות כפי שפסק מרן הגר"ע זצ"ל כדעת הנימוקי יוסף בפסחים, שזמן ברכת "אשר יצר" לא יותר משעה וחומש (72 דקות)?
תודה ובברכה
תשובה:
שלום רב
נראה שיש כאן טעות קצת, שכן אדם שמרגיש שוב שהוא נצרך לנקביו ודאי הפסיד את הברכה על יציאתו הקודמת לשירותים, הויכוח בין הפוסקים הוא כאשר אינו נצרך שוב, האם יכול עדיין לברך אשר יצר, או שזמנה חצי שעה בלבד, ואגב המשנה ברורה בסי' ו סובר שאין הגבלה בכלל, וכל עוד אינו צריך, אפילו חלפו כמה שעות עדיין הוא יכול לברך. כך שאם יש חשש שיזדקק שוב לשירותים ודאי כדאי שיברך מיד, ובכל מקרה לא טוב לדחות את הברכה, וכן כתב במשנה ברורה בתחילת סי' ד.
