יש פרי יבש חדש יחסית בישראל שקורים לו גוג'י ברי, (ג'וז'י ברי או וולפברי) הוא פרי יער של שיח רב שנתי ממשפחת הסולניים, מקור הצמח בדרום מזרח אירופה ואסיה. בד"כ מכרים אותו שהוא יבש והוא ממש קטן, האם יש בו חשש לתולים, ואיך אפשר לבדוק?
בנוסף ראיתי שיש תאנים מיובשות עם כשרויות טובות, כמה שידוע לי זה מלא בתולעים ואי אפשר לאכול אותם, האם יש דרך לבדוק אותם? כנ"ל לגבי צימוקים איך בודקים אותם?
תודה
תשובה:
שלום רב
למיטב הבנתי מדובר במה שנקרא בעברית אוכמניות.
למעשה, מחמת הנגיעות הרבה המצויה בצימוקים ואוכמניות יבשות, והקושי לבודקם, מומלץ להשתמש רק באלו המשווקים תחת השגחה מהודרת שעברו בדיקה מדגמית מקצועית [הכשרות לא על התולעים אבל זה בכל זאת מעיד על איכות] והכי חשוב, בחנות איכותית שמוכרת הרבה! ולבודקם באופן הבא:
שלב א. בדיקת טיב הצימוקים
מתבוננים אם ישנה הצטברות של פרורים כהים על הצימוקים ובדפנות אריזתם שהם עלולים להיות סימן לנגיעות בעש.
שלב ב. שריה במים
מפרידים בין צימוקים דבוקים. משרים כ-10 דקות במים חמים, מערבבים וממתינים עד שהמים יעמדו. מתבוננים היטב במים לראות אם תולעים בהירות, גלמים או חרקים חומים צפים על פני המים, (תמונות 351, 352). אם נמצאה נגיעות, אין להשתמש בצימוקים.
כדי להקל על זיהוי התולעים הצפות על המים, ניתן להעביר את שכבת המים העליונה לצלחת לבנה ולהתבונן היטב.
שלב ג. שטיפה
אם בשלב א’ ו-ב’ לא נמצאה נגיעות, שוטפים את הצימוקים בתוך מסננת בעלת נקבים גדולים כגון“מסננת אטריות” תחת מים זורמים תוך כדי שפשוף הצימוקים בידיים.
תאנים לא ניתן לבדוק, ואין לי כל מושג מדוע בחנויות שתחת כשרות מהודרת עדיין מוכרים אותן…
שלום,
לכאורה יש פתרון פשוט לתאנים, לקנות תאנים יבשות בקופסא שהתאריך הייצור שלהם הוא מלמעלה מי"ב חודש. ואח"כ לשטוף כל תאנה היטב מבחוץ מתחת לברז ולאוכלה מיד לאחר ששוטפה (מיד ממש).
דממה נפשך:
לגבי התולעים שבתוך התאנה: הרי הם מותרות כיוון שעבר עליהם י"ב חודש (כמבואר בשו"ע יו"ד סימן פד ס"ח ד"אם שהה הפרי אחר שנעקר י"ב חדש, אוכל בלא בדיקה. שכל בריה שאין בה עצם, אינו מתקיים י"ב חדש".
ולגבי התולעים שבחוץ: הרי בפשטות המים ישטפו אותם. וכיוון שאוכל כל תאנה מיד אחר ששוטפה שוב אין לחשוש בזמן מועט כזה שיצאו תולעים מבפנים (ולכן אינו דומה למה שמבואר בס"ח שם דאף לאחר יב"ח "יש לחוש שמא כשיתנם במים בתוך הקדירה, יצאו לחוץ וירחשו (תרגום השרץ השורץ: רחשא דרחיש) במים, או בדופני הקדרה, או על גבי הפרי" כיוון שבנד"ד אינו נותנם בתוך מים או בתוך תבשיל אלא אוכלם מיד וממילא אין לחשוש שיפרשו.
ואין לחשוש שמא פירש וחזר שהרי מבואר שם ס"ד: ד"כל זמן שימצא בתוך הפרי, אפילו חורו נקוב לחוץ, לא חיישינן שמא פירש וחזר".
האם הדבר אכן מותר ואם לא מדוע ?
גם אם התאנה בת שנה לעולם לא תדע מתי היא התליעה, כיון שהרבה פעמים זבובים מטילים רימות בפרי והחרק מתפתח לאחר זמן, וכן יש התרבות של חרקים בתוך הפרי לאורך זמן, וגם אם "ראש השבט" מותר, מה נעשה לצאצאיו הרבים…
אבל הרי ממה נפשך: אם התליעה ה"צאצאים" במחובר, הרי ידוע שעבר עליו יב"ח משנתלש ומותר.
ואם התליעה בתלוש הרי "צאצאים" אלו מותרים ג"כ !
התליעה במחובר, אבל לקח זמן רב לביצים לבקוע, ואני באמת לא יודע איך מיישבים מציאות זו הידועה לנו, עם דברי השו"ע הנ"ל.
לכאורה עדיין י"ל ממה נפשך:
אם הביצים בקעו במחובר – הרי כבר עברו י"ב חודש ומותר.
ואם בקעו בתלוש – הרי לא רחשו מחוץ לתאנה ומותר.
לכאורה אתה צודק, אינני יודע.
השאר תגובה