שאלה:
מה הדין בחפץ של חבירו שיודע שחבירו היה מרשה לו להשתמש אמנם כעת אין חבירו נמצא האם רשאי להשתמש בחפץ?
תשובה:
הנה לכאורה דבר זה תלוי בשיטת התוספות במסכת בבא מציעא דף כב הסוברים שדבר זה תלוי בדינא דיאוש שלא מדעת וכיון שלמעשה פוסקים שיאוש שלא מדעת אינו נחשב יאוש אם כן גם פה לא יהיה רשאי להשתמש מאחר ולמעשה חברו לא נתן לו רשות מפורשת (יש להדגיש שאם מראש הודיע לו חברו שהוא מרשה לו מראש להשתמש מתי שיחפוץ אין שום בעיה). אמנם דעת הש"ך בחושן משפט שנח ס"ק א (והגרי"ב שליט"א הראה שכבר מפורש כן בדברי החידושי הר"ן שם על אתר ובמאירי ג"כ שם) שמותר להשתמש (ובאוכל למשל אפילו לכלות) אם יודע שחברו היה נותן לו .להלכה נחלקו הפוסקים בזה [עי' קצות סי' ר"ט סק"ה וסי' רס"ב סק"א ונתי' סי' ס"ו סקכ"ח וסי' קצ"ה סק"א וסי' קצ"ז סק"ד ובפת"ש אה"ע סי' כ"ח סקכ"ו ומחנ"א הל' גזילה סי' ב'] ועל כן נראה להחמיר.
[יש להוסיף שגם בדעת השך הדברים טעונים בירור ממה שכתב בסימן רצ"ב סק"א].
רב אלחנן רזניק ור' יצחק ב.
