מה הטעם והעניין שעולים לקבר בשלושים לפטירתו של אדם?
האם מאותו טעם שעולים בשבעה וביארצייט?
והאם יש הבדל בין השלושים לשבעה מבחינת הצורך במניין?
יש עניין להתאסף יחד או שכל אחד יכול להגיע בשעה הנוחה לו באותו היום?
תודה
תשובה:
שלום רב
כל סיום של שלב באבלות הוא גם ציון דרך לנפטר ולעילוי נשמתו, ולכן פוקדים את קברו. אין הבדל בצורך במנין, לכתחילה זה כדאי מאוד, אבל אם זה לא מתאפשר אין לפגוע בסדר יומם של אנשים שלא אמורים להיות שם או לבטל מתורתם לצורך זה. העיקר לומר שם את פרקי התהילים והאזכרה ולתת צדקה לעילוי נשמה, ואת הקדיש יאמרו כמו כל השנה הראשונה – בבית הכנסת. אם יש מנין עדיף להגיע יחד, אם אין, אין הכרח.
בספר אורחות רבינו מופיע שהקהילות יעקב ובנו הגאון ר’ חיים קנייבסקי שליט”א עלו לקבר רעייתו (אמו של ר’ חיים ורעייתו של הקהילות יעקב) לבדם! כלומר, למרות שבנקל ודאי היו יכולים להשיג מנין לומר קדיש. גם בספר הליכות שלמה הביאו בשם הרב אויערבאך שבמקום לטרוח ולטוס לקברו של האב או האם ביום השנה, עדיף לתת את הכסף לצדקה לעילוי נשמת הנפטר וזה יועיל לו הרבה יותר.
בהצלחה רבה ובשורות טובות.
