שלום לכבוד הרב
לגבי ביטול כלי מהיכנו. מי מתיר לטלטל צלחת חד פפעמית עם קליפות גרעינים? במנוחת אהבה הרב משה לוי זצ"ל כתב שכולם אוסרים.
דבר נוסף- ראיתי שאם הניח ליפות בכלי רגיל אז עבר על ביטול כלי מהיכנו ואם רוצה עתה לטלטל הכלי יניח דבר היתר (לאחר שכבר שם את הקליפות)
קצת קשה לי- שכן לדעת האומרים שדין ביטול כלי מהיכנו הוא כבונה או כסותר. הרי שכאשר שמתי הקליפות בכלי אז או בניתי או סתרתי (כמובן דרבנן) וכשאני מניח כפית לאחר מכן כדי לטלטל את הכלי הרי שאני עכשיו בונה (לדעת האומרים שמקודם סתרתי) או סותר לדעת האומרים שמקודם בניתי. איך זה מתיישב? יישר כח עצום!
תשובה:
שלום רב
כאשר מותר אחר כך לטלטל את הפסולת לפח מדין גרף של רעי אין כאן ביטול כלי מהיכנו [הסיבה לכך שמותר להניח קליפות בכלי וזה לא נחשב עשיית גרף של רעי לכתחילה, היא משום שכך היא דרך האכילה, והפעולה נחשבת כמעשה אכילה ולא כעשיית גרף של רעי, ראה ארחות שבת ח"ב עמ' קפ]. בכלי חד פעמי הדין קל עוד יותר, כיון שהוא מיועד לשימוש חד פעמי, ואין כאן ביטול כלי מהיכנו, ראה שבות יצחק מוקצה פרק כ אות ח בשם הגרי"ש אלישיב לגבי נתינת פסולת בשקית אשפה.
אכן, יש להניח את דבר ההיתר לפני הנחת דבר האיסור, שאם לא כן כבר ביטלת כלי מהיכנו, ומה שבכוונתך אחר כך לפעול להיתר לא יפקיע את האיסור למפרע [כמובן באופן שאין היתר של גרף של רעי].
בס"ד
לכבוד הרבנים שליט""א
והרי לא תכנן שישארו שם כל היום וכמו שכתב רבנו תם הובאו דבריו בתוספות ביצה דף ב.
זו מחלוקת על ביטול כלי מהיכנו לזמן. ראה מגן אברהם סי' רסו ס"ק יד.
"אבל אם בשבת הונח עליו דבר איסור הואיל ובין השמשות לא איתקצאי הוי ליה מוקצה לחצי שבת וקימא לן דאין מוקצה לחצי שבת (לכן לא נהיה הכלי שתחת המוקצה בסיס לדבר האסור, ולגבי טלטול הכלי עם המוקצה כותב המשנ"ב) אלא כל זמן שהאיסור מונח עליו אסור בטלטול על כן מותר להניח עליו דבר של היתר החשוב יותר ומטלטל הכול ביחד אם אי אפשר לו לנער האיסור משם" משנ"ב סימן שי' ס"ק לז
השאר תגובה