לפני כ22 שנים רציתי להיות דתי, והגעתי עד לדרגה של שומר שבת. ומעבר לזה קשה לי. וגם אחד מהסיבות שקשה לי ללכת לבית כנסת, זה מכיוון שאני סובל מOCD. עד 1994 הייתי חילוני לגמרה. ולאט לאט התחלתי להתחזק, ולא הגעתי למצב של להיות דתי. ואת זה אני כן אמרתי. רק שלפני 22 שנים, אני לא ידעתי שאמירת דבר מצווה יכולה להיות בתור נדר.
אחרי זה באחד מהשנים יצא לי להיות בבית כנסת לקראת ערב ראש השנה, ועשו התרת נדרים.
האם המקרה ההוא נחשב לנדר.? זה מכיוון שאמרתי שאני רוצה בזה, מבלי שאדע שאמירת עשיית דבר מצווה נחשבת לנדר. אם זה תופס כנדר, האם זה שהייתי בהתרת נדרים זה הספיק.?
תשובה:
כפי שאמרתי לך אתמול, הבעת רצון אינה נדר, נדר הוא החלטה גמורה לעשות דבר מה, הבאה לידי ביטוי בדיבור, לא הבעת רצון לעשות משהו.
תודה
השאר תגובה