שלום לכבוד הרב,
לאחרונה מגיע אלינו נער צעיר בן 16-17 להתפלל בבית הכנסת אצלנו ביום שבת במנחה, הוא הכיר שמה את החבר'ה הצעירים (חלקם מכירים אותו מבית הספר)
מתברר שהוא גוי עם עורלה (אבא יהודי, אמא נוצריה)
הוא מכיר את הדת, הוא חוקר, הוא לובש ציצית ומברך, מתפלל איתנו במנחה של שבת וכו'…
יש רק כמה בודדים שהוא סיפר להם שהוא גוי ובנוסף הוא סיפר להם שהוא לא רוצה להתגייר כי הוא מפחד לא להצליח לקיים מצוות, כלומר בתור גוי יש לו 7 מצוות וביותר יהודי הרבה יותר… אז הוא מעדיף להישאר גוי עם 7 מצוות
מה אנחנו אמורים לעשות איתו?
אנחנו תמיד נזהרים שלא יתנו לו פתיחת ההיכל, הולכת ספר תורה, עלייה או משהו כזה (אצלנו במנחה של שבת מחלקים לכולם)
מה עושים ?
מאיזה דברים נוספים אנחנו צריכים להיזהר ולהישמר ומה לעשות איתו?
הבנתי גם שצריך ליטול ידיים אחרי כל נגיעה עם גוי – אנחנו משתדלים גם לקיים את זה
נשמח להכוונה של הרב לגבי היחס שלנו אליו – האם צריך לקרב אותו ולהסביר לו או שמא להשאיר אותו ככה ולהתרחק?
תודה רבה לרב השאלה באמת מורכבת ונשלחה מטעם כמה חברים מבית הכנסת
תשובה:
שלום רב
דבר ראשון צריך שכולם ידעו שהוא גוי, שחלילה לא יבוא להתחתן עם יהודיה או מכשולות אחרות, כמו כן שלא יגש חזן או עליה לתורה כמובן, מעבר לכך אין צורך לעשות שום דבר, אין צורך למנוע ממנו לבוא לבית הכנסת, ומי יודע אולי בהמשך גם התגייר… ידועה שיטת הרמב"ם שאף שבדרך כלל דוחים את הגר שלוש פעמים ואין לנו צורך בגרים, בנו של יהודי יש ענין לגייר אותו כיון שהוא בא מזרע ישראל. אולם יש להמנע מלעמוד שמונה עשרה בתוך ד' אמותיו, ראה שבט הלוי ח"א סי' כז וח"ב סי' נט [יש לעשות זאת בזהירות רבה כדי שלא לפגוע! ולא לפרסם!]. לגבי זמן ברכת כהנים ראה במקורות.
מקורות:
מקורות:
בנוגע לבית המקדש, נאמר בפסוק (ישעיה נז, ז): “כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים”, וגם בתפילת שלמה במעמד חנוכת המקדש מבואר שהמקדש אמור לשרת לא רק עובדי ה’ יהודיים, אלא אף הבאים לעבדו מקרב שאר העמים.
בתי כנסת שלנו הרי הם “מקדש מעט”, וכמו שלאומות העולם הייתה אפשרות להשתתף בעבודת בית המקדש, כך מותר לאינו-יהודי להיכנס לבית כנסת, ולהתפלל שם לאלקינו.
כמו כן אנו מוצאים במשנה (כלים א, ח) איסור על גויים להיכנס לחלקים מסוימים של המקדש (מהחיל ופנימה), ומבואר שאין איסור כניסה להר הבית, למרות שיש בו איסור כניסה לזבים וזבות, נידות ויולדות. בבית הכנסת לא נוהג שום איסור כניסה לזבים וזבות, וקל וחומר שאין בו איסור כניסה לגוי.
אך יש לדון בעניין זה מטעם אחר, והוא לאור מה שנכתב בשו”ת מהרי”ל החדשות (סימן כא), שהביא בשם הרב משה נויאמר”ק כ”ץ שלשה טעמים שאין אנו נושאים כפיים בכל יום (כפי שנהוג בחו”ל), ובטעם השלישי כתב: “וכן יש לומר מפני הגויים; וביש מקומות ראיתי שאין מניחין שום גוי בבית הכנסת בשעת נשיאות כפים”. הסיבה לכך היא לכאורה על-פי לשון הכתוב: “כה תברכו את בני ישראל” – בני ישראל, ולא גויים.
וראיתי בשו”ת זרע אמת (חלק ג, סימן יב, דף כ, ב) שכתב שאין לכהנים לישא את כפיהם במקום שיש גוי בבית הכנסת, אך כתב לבאר זאת מפני שהגויים עשויים ללעוג על היהודים ויהיו בעיניהם לחוכא ואטלולא (והוסיף בכך על דברי הזוה”ק שהביא השואל שם ע”ש). ייתכן אפוא שכך הביאור אף בדברי מהרי”ל.
אבל בשו”ת יוסף אומץ (סימן ע, דף צב, א) כתב ששמע שיש מי שכתב שאין לכהנים לישא את כפיהם במקום שיש גוי בבית הכנסת, וכתב שם שאין לחוש לכך (ע”ש שביאר שאין לחוש מפני הפסק גוי בין המברכים לבין העונים אמן), אלא שפיר יש לכהנים לעלות לדוכן אפילו במקום שגוי נוכח בבית הכנסת. וראיתי בספר ילקוט יוסף (חלק א, עמ’ שלח) שכתב שכן המנהג.
מסיבה זו כתבנו בתשובה שעדיף שיצא הגוי מבית הכנסת קודם לברכת הכהנים, כדי לא להיכנס לשאלה זו של ברכת הכהנים במקום שגוי נוכח בבית הכנסת. ולכאורה כך הלכה גם בנוגע לנשים, שאין לחלק בעניין זה בין גברים לבין נשים.
אבל במקום שלא יצא הגוי מבית הכנסת לפני ברכת הכהנים, נראה שעדיין יש לכהנים לברך את העם, שכן המהרי”ל הביא ג’ טעמים למה אין עולים לדוכן בחו”ל ולכן אין לראות בדבריו פסק הלכה שאין לברך את העם במקום שגוי נוכח בביהכ”נ, וכמו כן כתב רק ש”יש מקומות שאין מניחים שום גוי בביהכ”נ בשעת נשיאות כפיים”, ומבואר שדבר תלוי במנהגים שונים ואינו הלכה פסוקה.
מאחר שאף מצאנו מי שלא חשש לעניין זה כלל (כמבואר בשו”ת יוסף אומץ הנ”ל), ועוד שיש לומר שכיום דומה שאין חשש ל”חוכא ואטלולא” (ואדרבה יש התעניינות רבה בכל מיני תרבויות שונות ומשונות משלנו), נראה וודאי שגם אם נשאר הגוי בביהכ”נ בשעת נשיאות כפיים, אין לכהנים להימנע מלברך את העם מחמת זאת.
למה אסור לגוי לעלות לתורה
גוי אינו מצטרף למנין ואינו שייך למצות קריאת התורה שאינו מצווה בה כיהודי.
השאר תגובה