בס"ד
שלום וברכה רציתי לשאול אם אני קונה ס"ת משומש האם אני יוצא ידי חובה של מצוות כתיבת ס"ת? והאם כדאי משומש או להמשיך לחסוך כמה שנים ארוכות לקנות חדש?והאם אפשר להפריש מעשרות לצורך הקניה?
תשובה:
שלום רב
בענין זה נחלקו הדעות, אם המצוה היא רק בכתיבה, או ששוכר אדם שיכתוב עבורו, אן גם בקניית ספר תורה קיים, ולכן כדאי להתאמץ ולא לקנות את המשומש, כמובן לא צריך לכתוב ספר מתחילתו, ניתן לקנות מסופר שנמצא באמצע המלאכה..
כיון שניתן לקיים מצוה זו בדיעבד גם על ידי שותפות או בקניית שאר ספרי קודש לשיטות מסוימות, המיקל לכתוב מכספי מעשרות יש לו על מה לסמוך.
מקורות:
נאמר בגמרא (מנחות, שם): “הלוקח ספר תורה מן השוק, כחוטף מצוה מן השוק. כתבו, מעלה עליו הכתוב כאילו קיבלו מהר סיני. אמר רב ששת, אם הגיה אפילו אות אחת, מעלה עליו כאילו כתבו”.
רש”י מבאר שמי שקונה ספר תורה מן השוק מקיים את המצווה, אבל נחשב כמי ש”חטף” אותה, כלומר שאינה מצווה מן המובחר. לדעת רש”י, מבואר אפוא שעיקר המצווה אינו דווקא כתיבת ספר תורה, אלא החזקת ספר תורה ברשותו. כך גם לשון החינוך במצווה זו, שביאר (מצווה תריג) “נצטווינו להיות כל איש מישראל ספר תורה”.
לפי שיטה זו, יובנו דברי ה’תורת חיים’ (סנהדרין, שם) בדין ספר תורה שכתבו ונתנו לציבור או שנאבד ממנו, שאינו יוצא ידי חובתו, מאחר ששוב אין לו ספר תורה בביתו.
אולם, בפתחי תשובה (יו”ד סימן ער, ס”ק ג) הביא כמה דעות שחלקו על ה’תורת חיים’, ונקטו להלכה שאדם יוצא ידי חובה גם אם לאחר זמן אבד ספר התורה ממנו. דעה זו תובן היטב לאור דברי ה’מנחת חינוך’ (מצווה תריג), שביאר שלדעת הרמב”ם (הלכות ספר תורה פרק ז, הלכה א) המצווה תלויה בכתיבה, שכן כתב: “על כל איש ואיש מישראל לכתוב ספר תורה לעצמו… ואם אינו יודע לכתוב אחרים כותבים לו”. הרמב”ם לא כתב שאם אינו יודע לכתוב “יקנה מן השוק”, ומשמע מכאן שהמצווה היא בכתיבה בלבד.
הרמ”א (יו”ד סימן ער, סעיף א) פסק כדעה זו: “לקח ספר תורה ולא הגיה בו דבר, הוי כחוטף מצוה מן השוק, ואינו יוצא בזה”. עם זאת, לדעת הגר”א (ס”ק ג) העיקר כדעת רש”י שיוצא אדם ידי חובתו בדיעבד בקניין ספר תורה, כמו שהעיר גם ב’פתחי תשובה’ (ס”ק ט). ב’אגרות משה’ (יו”ד ח”א סימן קסג) העיר עוד שמדברי הרמב”ם לא משמע כלום (ושלא כדברי ה’מנחת חינוך’ הנ”ל), ולכן תמה על דברי הרמ”א, וגם ב’ערוך השולחן’ (ער, ב) פסק כדעת רש”י.
