מדוע מברכים ‘על’ השחיטה ו’ל’הניח תפילין?

רבני בית ההוראה
י"ב טבת ה'תשע"ז

שלום

רציתי לדעת מה ההבדל בין מצוות שמברכים עליהם בצורה של “לקבוע מזוזה” לבין ברכות שמברכים “על..” כגון “על השחיטה”.

תודה רבה

תשובה:

אעתיק לך בזה מלשונו הטהור של הרמב”ם בהל’ ברכות פרק יא:

הלכה יא
כל העושה מצוה בין שהיתה חובה עליו בין שאינה חובה עליו, אם עשה אותה לעצמו מברך לעשות, עשה אותה לאחרים מברך על העשייה.

הלכה יב
כיצד, לבש תפילין מברך להניח תפילין, נתעטף בציצית מברך להתעטף, ישב בסוכה מברך לישב בסוכה, וכן הוא מברך להדליק נר של שבת ולגמור את הלל, וכן אם קבע מזוזה לביתו מברך לקבוע מזוזה, עשה מעקה לגגו מברך אשר קדשנו במצותיו וצונו לעשות מעקה, הפריש תרומה לעצמו מברך להפריש, מל את בנו מברך למול את הבן, שחט פסחו וחגיגתו מברך לשחוט.

הלכה יג
אבל אם קבע מזוזה לאחרים מברך על קביעת מזוזה, עשה להם מעקה מברך על עשיית מעקה, הפריש להם תרומה מברך על הפרשת תרומה, מל את בן חבירו מברך על המילה וכן כל כיוצא באלו.

הלכה יד
עשה המצוה לו ולאחרים כאחד אם היתה מצוה שאינה חובה מברך על העשייה, לפיכך הוא מברך על מצות עירוב, היתה חובה ונתכוון להוציא עצמו מידי חובה ולהוציא אחרים מברך לעשות, לפיכך הוא מברך לשמוע קול שופר.

על פי דברי הרמב”ם בהלכה האחרונה ניתן להבין שהשחיטה, גם אם היא נעשית גם בשבילו, כיון שאינה חובה, מברכים על השחיטה.

2 תגובות

  • מאת מאיר:

    כלומר כדי להבין,
    צריך שיהיו שני תנאים כדי לברך “ל..”, א- שזו מצוה שחייבים בה (לאפוקי שחיטה למשל), ב- שזו תהיה מצוה בשבילו ולא בשביל אחר (לאפוקי שליח).
    תודה רבה.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    אמת.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים