למה אשכנזים לא נותנים של של סבא שעודו בחיים

רבני בית ההוראה
י"ב טבת ה'תשע"ז

מה הסיבה שאשכנזים לא נוהגים לתת שם לרך הנילוד ע”ש סב שעדיין בחיים
תודה

תשובה:

שלום רב,

ראשית אצטט לך קטע מספר דורש ציון (הרב בן ציון מוצפי שליט”א) שכתב אודות נתינת שם ע”ש האב באופן כללי. ראה שם בעמוד שכא:

“מנהג ישראל קדושים לקרוא הבן הנולד להם על שם אבותיהם ועלינו למצוא מקור לזה בפסוקים ובמדרשים כי מנהג ישראל תורה היא. ומצאתי בס”ד מקור בפסוק דברי הימים ב נ אלה היו בני כלב בן חור בכור אפרתה שובל אבי קרית יערים ופרש”י וז”ל חור היה בן לכלב והוליד בן ויקרא שמו כלב ע”כ. וכ”כ שם הרד”ק ומצודת דוד ועוד ובמדרש (ב”ר לז ג) רבי יוסי אומר אנו שאין אנו מכירים את יחוסינו אנו מוציאים לשם אבותינו רשב”ג אומר אנו שאין אנו משתמשים ברוה”ק אנו משתמשים לשם אבותינו ע”כ הרי לך בפירוש שיש מצוה בקריאת שם הילד ע”ש זקיניו וכ”כ האגודה (שבת יז) וז”ל לא יקרא בנו ע”ש רשע וכו’ ולכן נהגו לקרות אדם ע”ש זקינו הלל הזקן בנו רבן שמעון בנו רבן גמליאל הזקן בנו רשב”ג בנו רבן גמליאל דיבנה בנו רשב”ג בנו רבי יהודה הנשיא בניו רבן גמליאל ורבי שמעון רבי יהודה נשיאה בנו של רבן גמליאל הלל הנשיא בנו של רבי יהודה נשיאה ע”כ וכן מצינו כמה תנאים ואמוראים שקראו לבניהם ע”ש אבותיהם”.

אולם האשכנזים מקפידים שלא לתת שם של הסבא בעודו בחיים, מפאת כבודו. שלא יווצר מצב שהבן קורא לבנו לפני אביו שזה בעצם שם אביו. וכמו שפסק בשו”ע יו”ד סי’ רמ סעי’ ב’: “ולא יקראנו בשמו, לא בחייו ולא במותו, אלא אומר אבא מארי. היה שם אביו כשם אחרים, משנה שמם, אם הוא שם שהוא פלאי שאין הכל רגילים לקרות בו”. רמ”א: “אבל שם שרגילין בו מותר לקרות אחרים שלא בפניו”.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים