מנהגי יום היארצייט בשנה מעוברת

בענין דיני אבלות של סיום שנים עשר חודש

במה שונה היום הראשון של סיום שנת אבל בשנה מעוברת שחל בחדש שבט (כי יום הפטירה היה באדר א) ליום היארצייט שחל בחודש אדר בשנה רגילה.

א. האם האבלות ממשיך עד יום תאריך הפטירה או האבלות מסתיים לאחר שנים עשר חודש.?

ב. אם יש חיוב להתפלל לפני העמוד והוא גם דוחה חיוב אחר כמו שזה דוחה ביום היארצייט?

ג. כנהוג נוהגים דיני אבלות כלומר לא משתתפים בשמחות כל שנה ביום היארצייט. מה נהוג ביום של אחרי שנים עשר חודש?

ד. האם יש הבדל בין אבלות ביום זה לגבי ילדיו של הנפטר לבין שאר בני משפחה כלומר אחים וכו'?

ה. האם כולם נוהגים בסיום שניים עשר חודש מנהגי היארצייט או שיש מנהגים בזה?

תשובה:

שלום רב

א. האבלות היא תמיד רק 12 חודש ולא יותר.

ב. לגבי העלייה לקבר והתפילות נחלקו בכך הדעות, מנהג הספרדים כמדוקדק בלשון השו"ע לעשות זאת ב12 חודש, ראה בזה בהרחבה בבית יוסף יו"ד סי' תג, אולם רבים מבני אשכנז שנוהגים לעשות זאת ב13 חודש, ראה שם בספר דברי סופרים. ובשו"ת רב פעלים ח"ד סי' מא שכתב שהמהדרין יעשו זאת בשניהם.

ג. כל דיני האבלות לא נוהגים בשנה מעוברת ביום היארצייט במהלך החודש ה13, לכולי עלמא. כ"כ הב"ח שם. אבל ביום ה12 חודש יש לנהוג מנהג אבלות, וממוצאי יום ה12 חודש לא נוהגים דיני אבלות כלל.

ד. התענית למי שנוהג בה היא בסוף החודש ה12, כ"כ הגר"ח פלאג'י בספר נשמת כל חי ח"א סי' עב, שלענין התענית ודאי אין להחמיר פעמיים [לענין חודש אדר ראה מחלוקת בזה בין השו"ע לרמ"א באו"ח סי' תקסח] אמנם ברב פעלים הנ"ל כתב להדר, אבל כיון שהתענית קשה א"צ להחמיר בזה. אולם למעשה רבים אינם נוהגים לצום היום.

ה. מנהגי האבלות רק לבני הנפטר, ראה רמ"א שצא ג, ויש אומרים שמנהג זה אמור רק לגבי סעודת נישואין או שבע ברכות, ראה פתחי תשובה שם ס"ק ח.

ו. הש"ך שם מפקפק במנהג זה אולם למעשה המנהג כמו הרמ"א. וראה בית לחם יהודה שם שסבר שמנהג זה הוא רק בשנה הראשונה, ובחכמת אדם סי' קעא הביא את דבריו אלו. אולם הפוסקים בסי' שצה ג חלקו עליו בזה.