בס"ד,
האם מותר להוציא את השמן בשבת מקופסת הטונה לסעודה שלישית ?
אם כן
באיזה אופן ?
תשובה:
שלום רב
השמן מעורב ממש בטונה ויש בכך איסור בורר.
הדרך להתיר זאת, הוא בקיום שלושת התנאים באיסור בורר, לקחת את האוכל מתוך הפסולת, בכף ולא במזלג שתכליתו לסנן את הרוטב, ובסמוך לסעודה.
בהצלחה
בס"ד,
כדאי לראות חזו"ע ( שבת ד' , עמוד ר"ל ) שנראה שרוח אחרת עמו , ומשם נראה שאם מטה את הקופסא והשמן ישפך מעצמו והטונה היא כגוש מוצק , ומה גם שטונה נשארת בידו והשמן יוצא החוצה. ובסמוך לסעודה בוודאי הוא כן .
האם יש מי שכתב כן בטונה הוא ממש מעורב, כי גם בעין נראה שהשמן והטונה הם שני דברים שונים ?
זה כבר קשור לנדון אם יש ברירה בדבר לח, מנהג בני ספרד היה בזה כמו המהריט"ץ שאין ברירה בלח וכלשונו הידועה "אין ברירה בלח וגם את הצירעה ישלח", בני אשכנז החמירו, אולם מסופקני מאוד אם דבריו אמורים גם בשמן של הטונה שמאוד מעורבת, זיתים ברוטב זו סברא מובנת, אבל בטונה מסופקני מאוד.
שאלה נוספת
אחד לא ידע את הדין הזה וושפך את השמן מהקופסא באופן ששם מזלג על הטונה ודחק את השמן החוצה.
אם הוא עבר על איסור בורר, האם יש כאן בעיה של מעשה שבת וכעת הטונה שהכין אסורה לכולם עד מוצאי שבת?
בפרי מגדים סי' שיט א"א ס"ק א דן אם יש בבורר איסור של מעשה שבת ומצדד לחומרא.
חזק וברוך
אחד כתב אלי כך
"גמ' מפורשת כבשים (טונה בטח נכנס בגדר זה) ושלקות מותר לסוחטן לגופן כלומר לצורך הכבשים עצמן. הגמ' בפירוש מתירה זאת ולא חוששת לבורר. כמובן בטעמי הדבר יש לדון מכאן עד להודעה חדשה, אבל בהלכה הפסוקה היא שמעשה זו מותרת לכתחילה בלי פקפוק".
יש כאן טעות: הדין שכתב לך אותו תלמיד חכם אמור לגבי איסור "מפרק" ולא לגבי איסור בורר, ואכן שאלו אחרונים, שעדיין בכל סחיטת כבשים יש איסור בורר? והתשובה המקובלת היא שמדובר באופן שזה ראוי לאכילה לרוב בני אדם גם כך ולכן אין בזה בורר "מישתתי בהכי". ממילא בקופסת טונה שאנשים מקפידים שלא לאכול כזה ריבוי שמן – אסור, ראה ארחות שבת ח"א עמ' קמג.
אז האם גם ביד אסור לסחוט?
ומה עם טונה במים? הסחיטה נועדה לכך שהטונה תהיה יותר טעימה.
תודה.
היינו הך.
השאר תגובה