הדליקו מזגן חימום לפני שבת. השבת היה חם מאד ובלתי נסבל. האפשרות של לפתוח חלון – קר מאד.
האם במצב כזה מותר, כשאין גוי, לכבות המזגן בשינוי?
(דרבנן בשינוי -תרי דרבנן במקום צער)
תשובה:
שלום רב
חלילה וחס! לדבריך שכל מעט אי נוחות זה כבר צער שמתירים בו מלאכה בשינוי, ביטלת את השבת לגמרי…
גם עצם ההנחה שחיבור מעגל חשמלי ללא אש אינו אסור אלא מדרבנן הוא מחלוקת גדולה ומפורסמת בין פוסקי זמנינו. דעת החזון איש (סי’ נ ס”ק ט) שהדבר אסור גם משום איסור בונה ומדאורייתא, לפי שסגירת המעגל החשמלי והעמדת הכלי על מתכונתו נחשבת בנין. כמה מהפוסקים חששו לדעה זו, ראה שו”ת אגרות משה ח”ד סי’ פד, ובס’ ארחות שבת פרק כו עמ’ נט בשם הגרי”ש אלישיב והגר”ש וואזנר. אך יש שהקלו וסברו שסגירת מעגל חשמלי אינה אסורה אלא מדרבנן, ולדבריהם רק הדלקת נורת ליבון אסורה מדאורייתא משום מבעיר ולא שאר חיבורים חשמליים.
ולעצם שאלתך, בספרי הפוסקים לא התירו שבות דשבות על ידי ישראל [ובשינוי] אלא רק על ידי גוי שהוא שבות קל. וגם על ידי גוי לא התירו בכל צער מועט של חום או קור אלא בצורך מרובה או מצוה שאי אפשר כלל לקיימה אלא באופן זה.
על כך שדין שבות דשבות נאמר רק בגוי ולא בישראל, ראה פרי מגדים סי’ שז א”א ס”ק ז, שו”ת מהר”ם שיק או”ח סי’ קכא, וראה ביאור הלכה סי’ שמט שהסתפק בזה, וע”ע חזון איש סי’ קג ס”ק יט.
האם גם הגר"ע יוסף זצ"ל, קיבלת את דעת החזו"א בעניין החשמל או שדחה אותו? יש לך ראיה מהיביע אומר ?
הגר"ע יוסף לא קיבל את החזון איש, אבל יש רבים אחרים שקיבלו, וודאי יש לחשוש לכך כאשר לא מדובר בהכרח של ממש, שהרי זה ספק דאורייתא! זאת מלבד מה שציינו שגם שבות דשבות על ידי ישראל לא התירו במקום צער.
לגבי שבות דשבות ע"י ישראל- אני מכיר שאגרות משה (או"ח ד סימן צא אות א) מתיר וכן חכמת שלמה- כך על כל פנים על פי המשנ"ב מהדורת דרשו (לא פתחתי בפנים כי הספרים לא תחת ידי).
ולגבי העניין של ההחמרה בספק דאורייתא- אם הוא קבע לעצמו רב שהוא לא החזון איש למה שיצטרך לנקוט כחומרותיו? האם בכל מחלוקת דאורייתא צריכים לנקוט כדעה הקיצונית ביותר? אשמח למקורות ("ספק דאורייתא לחומרא" זה לא מקור, כי אפשר להעמיד אותו בבנאדם שמסתפק מה ההלכה שיחמיר, אבל לא כשיש לו רב)
1. אינני יודע אם כך דעתו של האגרות משה בקביעות שם מדובר בצער של קטן שחייבים לשאתו לביתו, יש לדון, עכ"פ הבאנו מקורות שונים.
2. מי שיש לו רב קבוע גדול בישראל שהולך אחרי פסקיו אכן אתה צודק, אבל באופן כללי מה שאני רואה בספרים, רוב ככל פוסקי זמנינו חששו בעצמם לדברי החזון איש אלו.
השאר תגובה