בס"ד,
מה הדין לאדם שבירך בטעות ברכה ראשונה " על הנסים " במקום " להדליק נר חנוכה " לפני שהדליק ?
מחד , הגר"י זילברשטיין שליט"א ( שיעורי תורה לרופאים , ח"ב , סימן ק"י הערה 3) הביא שיש דעות שהברכה היא לא על ההדלקה אלא על היום . ולפי זה לא יברך אחר שידליק.
ואם נאמר שהוא ברכה על המצווה שצריך עובר לעשייתן, אז יברך .
מה הנכון לעשות ?
תשובה:
שלום רב
גם כך זה נחשב עובר לעשייתן ואין כל חשש.
בס"ד
אסביר דברי, הבערה הנ"ל
שיש לצדד שהרי לרש"י ומרדכי מי שהדליקו עליו כן מברך ברכת הרואה שמעינן דמה פטר אותו מהודאה, ולרשב"א שמחמירים כמותו הוי חלק מברכת ההדלקה, ויש לצדד שמ"מ מודה בעיקר טענת המרדכי, וכן מסתבר, שלשון הברכה (שעשה ניסים) משמע שאינה ברכת המצוות, אלא שבח, אלא שסובר הרשב"א כל בני הבית יוצאים בשבח והודאה שנותן המדליק שכך פירושו, אקב"ו להדליק נר שלחנוחה, ומכוח מצווה זו מתקיים שבח והודאה להשי"ת על הניסים שעשה עימנו, וכיון שברכת ההודאה באה רק בגררת ברכת ההדלקה (לרשב"א) א"כ שפיר יש לצדד שצריכה להיות לאחריה דווקא, ועיין
לכן לע"ד אף שאין הכרח כ|כ לסברא הנ"ל, ובודאי סב"ל, אך עיקר הדין צריך ראיה לפי קוצר דעתי
יהודה
לא הבנתי את הבעיה, הרי ברכת להדליק נר של חנוכה ודאי צריכה להיות עובר לעשייתן ואפילו הכי ברכת שעה ניסים באמצע אינה הפסק כי היא חלק מהענין, ואם כן כל שכן שלהיפך אין הפסק, שהרי ברכת להדליק לכל הדעות קשורה להדלקה.
השאר תגובה