ברכת שלא עשני גוי לגר

שלום. איך אפשאר לדעת מתי אומרים יעלה ויבא יומיים או יום אחד.. ועכשיו אומרים יעלה ויבא יום אחד? זאת אומרת שמחר בבוקר כבר היום לו צריך לומר? והאים גר הלכה למעשה מברך שלא עשני גוי כי הבנתי שיש בכך מחלוקות אבל בפועל מברך או לו? ועוד שאלה כתוב בהלכה מה שדרכו של עולם להקפיד עליו זה חוצץ רק עד שיוריד כמה שיוכל ומה שאין דרכו של עולם להקפיד אפילו אים לו מקפיד זה לו חוצץ ניראלי כמו שאני זוכר… יתקן אותי הרב.. אני שואל מהיכן אני יודע מה דרכו של עולם להקפיד ומה לו דרכו של עולם להקפיד ענו לי פעם תחשוב אים הראש אבל אים חשבתי ואולי אני טועה אולי זה באמת דרכו של עולם להקפיד…. אים היה עור מת ברגל למטה לו בכף רגל למעלה מימנה כמו שיש לאדם כפכפים והוא מיסתכל אז הוא רואה הלמעלה של הרגל בו נגיד הצד של הציפרניים שם לדוגמא היה שם עור מת זה מקפיד? זאת אומרת זה ניקרא דרכו של עולם להקפיד. אפילו שבפועל ניסה להוריד מה שיש שם יום ליפני או באותו יום.. בכול מיקרה שם זה ניקרא דרכו של עולם להקפיד? כי שם בדרך כלל אני יודע לו מרגישים כול כך לפחות אני אישית… וזה לו מפריע כלל. הודה שתענו לי על שלושת השאלות תודה

תשובה:

שלום רב

  1. מסתכלים בלוח שנה ובודקים כמה ימים ראש חודש…
  2. בדין נוסח ברכת "שלא עשני גוי" בגר נחלקו הדעות בין הפוסקים: יש אומרים, שאינו מברך "בא"ה אמ"ה שלא עשני גוי", אלא "שעשני ישראל"[1], או "שעשני גר"[2]. ויש שכתבו[3] שהגר מברך אף הוא ברכת שלא עשני גוי כשאר ישראל. וי"א שאינו מברך כלל ברכה זו[4]. למעשה המברך יש לו על מי לסמוך, והנוהג במנהגי הספרדים יאמר ללא שם ומלכות.על השאלה השלישית אמרתי לך כבר שלא נענה יותר, למען בריאותך ושלוותך…

    מקורות:

  3. [1] רמ"א (או"ח סי' מו סעי' ד). וטעם דבריו שם, דאף שאינו יכול לברך "שלא עשני גוי" כנוסח שתיקנו חז"ל, שכן תחילת ברייתו כגוי היתה, מ"מ שפיר רשאי הוא להלל להי"ת על שהנחהו בדרך אמת ותקע אהבתו ויראתו בליבו עד שנטש כל הבלי עוה"ז וחמודות תבל ובא להסתופף תחת כנפי השכינה.

    בט"ז שם פירש באופן אחר, דכיון שאמרו חז"ל "גר שנתגייר כקטן שנולד דמי", נמצא שבשעת כניסתו לקהל ישראל נעשה כבריה חדשה, ועל לידה חדשה זו יש לו להודות להי"ת כשאר ישראל. ועיין עוד במג"א שם שפי' באופן נוסף, ראה בהרחבה בעיונים סי' פג.

    [2] ע"פ הבנת המג"א שם (ס"ק י) בשיטת הרמ"א בדרכי משה שם, ועיין מש"כ בזה המאמר מרדכי (שם ס"ק ז). ובאחרונים הקשו, היאך יוכל לשנות ממטבע לשון שקבעו חז"ל לברכה זו, הא לא מצינו שיבדה אדם נוסח לתפילה וברכה ע"פ הענין הנכון לפי ענינו, וראה בזה בעיונים שם.

    עוד כתב שם המג"א, שגם אם בירך "שלא עשני גוי" יש לו על מי לסמוך, שכן מדברי המקובלים נראה שלא נתקנה ברכה זו כהודיה על תחילת ברייתו של אדם שהיתה בקהל ישראל, אלא כוונת ברכה זו היא שמודים אנו להי"ת על נשמתינו ששבה אלינו בבוקר כשהיא זכה וטהורה בלא שנדבק בה משהו מנשמות הגויים והעבדים, ולפי טעם זה אין כל מקום לחלק בין גר לשאר ישראל.

    [3] נזירות שמשון ע"ד הט"ז שם (ס"ק ה), עיי"ש טעמו.

    [4] ב"ח ופר"ח שם, וכן הכרעת הברכי יוסף (ס"ק ט) ובספרו קשר גודל (סי' ה ס"ק כו). וטעמו בזה הוא, שעיקר ההודיה שבברכה זו מתייחסת לעצם ברייתו של אדם ששתלו הקב"ה בחצרות בית ה' בקרב העם היהודי, אבל גר שבבחירתו בא לקהל ישראל אין לו לברך ברכה זו.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל